דלקות בגרון – איך מתמודדים עם הכאב?

דלקת גרון היא דלקת שפוגעת בגרון, כשבמקרים מסוימים הדלקת יכולה לערב גם את השקדים.

לרוב, הדלקת מתפתחת כתוצאה מזיהום ויראלי אם כי המקור לדלקת יכול להיות גם זיהום חיידקי.

ברוב המקרים הדלקת שפוגעת בגרון אינה מסוכנת, אבל במקרים מסוימים עלולים להתרחש סיבוכים מסוימים שכוללים בין היתר התפתחות של מורסה מסביב לשקד, קדחת השיגרון, דלקת פקעיות הכליה ועוד.

מה הם הגורמים לדלקת גרון?

שמונים אחוז מהמקרים של דלקת גרון נגרמים בעקבות זיהום נגיפי. הנגיף חודר לגרון ומתמקם באזור של השקדים משום שאזור זה מתאפיין באספקה עשירה של דם. ישנו מגוון רחב של נגיפים שיכולים לגרום לדלקת גרון כמו למשל אדנווירוס, שפעת, אפשטיין בר ועוד.

החיידקים שיכולים לגרום לדלקת גרון הם סטרפטוקוקוס מקבוצה A שגורם לרוב דלקות הגרון החיידקיות ובשכיחות נמוכה יותר חיידק הדיפתריה וזן של חיידקים הנקרא ניסריה גונוריאה.

מעבר לזיהום נגיפי או זיהום חיידקי קיימים גורמים נוספים שיכולים להוביל לדלקת גרון כמו למשל זיהום אוויר כבד, שאיפת עשן, בליעה של כימיקלים או גורמים נוספים שיכולים להוביל לגירוי של הגרון ולתגובה הדלקתית.

מה הם התסמינים של דלקת גרון?

דלקת גרון על רקע של זיהום ויראלי באה לידי ביטוי בהרגשה כללית רעה, אודם בגרון, נזלת, צרידות, כאבי גרון וקשיים בבליעה, עייפות מוגברת, נפיחות ורגישות בבלוטות הלימפה בגרון וכאבי ראש. דלקת גרון על רקע של זיהום חיידקי תבוא לידי ביטוי בחום גבוה, פריחה עורית, כאבי ראש, כאבי גרון המתגברים בזמן הבליעה והרגשה כללית רעה.

כפי שציינו, בקרב חולים מסוימים עלולים להתפתח סיבוכים חמורים של המחלה. הסיבוכים השכיחים קשורים לתגובה אוטואימונית שגורמת לכך שתאי מערכת החיסון מזהים באופן שגוי את רקמות הגוף השונות בתור הגורם הפתוגני שהוביל להתפתחות של הדלקת בגרון.

כיצד מאבחנים דלקת גרון?

האבחנה מתבססת על בדיקה של התסמינים שמציג המטופל, בדיקה קלינית של הגרון אצל רופא אף אוזן גרון ובדיקה שנקראת משטח גרון. באמצעות משטח גרון ניתן לאבחן זיהום של חיידק הסטרפטוקוקוס.

כמו כן, ניתן לבצע בדיקה סרולוגית (בדיקת דם) לאבחון של זיהום סטרפטוקוקוס A. באופן כללי חשוב לציין שלא ניתן להבדיל בין דלקת גרון חיידקית לדלקת גרון נגיפית בקלות לפי ההסתמנות הקלינית בלבד.

כיצד מטפלים בדלקת גרון?

הטיפול בדלקת גרון מיועד להביא להפחתת מידת החומרה של התסמינים הקליניים ולהפחתת הסיכוי להתפתחות של סיבוכי הדלקת. במידה ומדובר על דלקת גרון נגיפית, הטיפול המומלץ כולל מנוחה רבה, שתייה מרובה של נוזלים, שימוש בתרופות לשיכוך כאבים כמו למשל פרצטאמול או איבובפרופן והימנעות מאכילה מרובה מדי במטרה להימנע מעומס מופרז על הגוף.

במידה וישנו חשד כי המקור לדלקת הוא זיהום חיידקי וכמובן שגם במקרים של זיהום חיידקי מוכח, ניתן לעשות שימוש באנטיביוטיקה. התרופה המומלצת כטיפול ראשוני לסובלים מדלקת גרון על רקע של זיהום חיידקי היא פניצילין V, אך במידה והחולה רגיש לפניצילין ניתן לעשות שימוש באריתרומיצין. הטיפול האנטיביוטי לרוב נמשך כעשרה ימים.

חשוב לציין כי דלקת גרון חיידקית חולפת לרוב גם ללא טיפול אנטיביוטי. עם זאת, הטיפול נדרש על מנת להפחית את הסיכוי להתפתחות של סיבוכי המחלה כמו למשל קדחת השיגרון.

במקרים החמורים ביותר שבהם החולה סובל מדלקת גרון כרונית או מדלקת גרון באופן חוזר ונשנה, ניתן לשקול לעשות שימוש בסטרואידים וכן במקרים מסוימים ניתנת המלצה לכריתה של השקדים (במידה והחשד הוא שהשקדים הם המקור להתפתחות של הדלקת הכרונית).

ראו גם:
התקררות – דלקת חריפה של הלוע העליון והאף