טיניטוס או בשמו העברי טנטון, הוא תופעה רפואית נפוצה המתוארת כרעש, צפצופים או צלצולים הנשמעים באוזניים ללא כל גירוי חיצוני אשר עלול לגרום לכך.
טנטון הינו תסמין המתקשר לבעיות רפואיות אחרות ונצפה באנשים מבוגרים בשל אובדן שמיעה הדרגתי ואף עשוי להחמיר עם הגיל. עוד מתלווה טיניטוס לטראומות כמו פגיעה בחלקי האוזן השונים או מתרחש כתוצאה משיבוש בזרימת הדם.
טיפולים מסוימים יכולים להקל על התסמינים ואחרים אף עשויים להפחית או להסוות את הבעיה. זיהוי הבעיה וייעוץ רפואי הכרחיים במקרים בהם טנטון יכול לחשוף בעיה רפואית המתלווה לו.
תסמינים קליניים
טנטון מוגדר כרעש באוזניים ומתואר בפי מטופלים רבים כתחושה מרגיזה, שמיעת צלצולים, זמזום או קולות ללא כל גירוי או מקור רעש חיצוני. דרגת הרעש עשויה להשתנות מאדם לאדם ובמקרים חמורים משבשת את יכולת הריכוז ומפריעה לתפקוד היום יומי. תכיפות הטנטון נעה בין רעשים תמידיים או טנטון התקפי החולף לאחר זמן מה.
טיניטוס מסווג לשתי קבוצות. הראשונה הינה מצב נפוץ הנגרם כתוצאה מבעיות באוזן החיצונית, התיכונה או חלקיה הפנימיים. זוהי בעיה עצבית שמקורה באוזן או לחילופין נקשרת לאזורי המוח האחראיים על השמיעה ועל תרגום האותות העצביים.
הקבוצה השנייה מתאפיינת בטנטון הנשמע על ידי הרופא במהלך בדיקה רפואית של האוזניים. בעיה זו מתרחשת בדרך כלל בעקבות פגיעה בכלי דם בחלקי האוזן השונים, פגיעה בעצמות הזעירות או התכווצויות שרירים.
מהם הגורמים לטנטון?
במקרים רבים הסיבה לטנטון אינה ידועה, אולם מספר מצבים רפואיים יכולים לגרום לטיניטוס.
הגורם הנפוץ ביותר הינו נזק הנגרם לתאים בחלק הפנימי של האוזן. תאים אלה המדמים במבנם שערות זעירות, נעים בתגובה ללחץ של גלי הקול המגיעים לאוזן. בתגובה, התאים משחררים אותות חשמליים דרך עצב השמיעה אל עבר המוח. המוח בתורו מפרש את האותות ומתרגם אותם לקולות. פגיעה במסלול השמיעה, במבנים האנטומיים – תאי שמיעה ועד לאזורי המוח האחראיים על השמיעה, גורמת לעיתים לשחרור מוגבר של אותות חשמליים למוח וגורמת לטנטון.
סיבות נוספות של טינטון כוללות בעיות אחרות באוזן, מחלות כרוניות, פציעות ומחלות הפוגעות בעצבים. גורם שכיח לאובדן שמיעה הינו הגיל. אובדן שמיעה הינו גורם מהותי לטנטון בקרב מבוגרים. כמו כן, חשיפה לרעשים חזקים עשויה לגרום לטיניטוס חולף ובמקרים אחרים אף עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך.
לחץ דם גבוה, פציעות ראש או גידולים המאובחנים בראש ובצוואר יכולים לגרום לטנטון ולתסמינים נוספים בשל לחץ המופעל על ידם על כלי הדם או העצבים האחראיים על השמיעה.
טנטון עשוי להתרחש בעקבות שימוש בתרופות מסויימות הפוגעות במערכת השמיעה. תרופות אלה כוללות אנטיביוטיקה, תרופות משתנות, תרופות המשמשות לטיפול בדכאון וטיפול בסרטן. כמו כן, נמצא כי שימוש במינונים גבוהים של אספירין יכול לגרום לטיניטוס.
דרכי אבחון
בדיקה רפואית מקיפה של הראש, הצוואר והאוזניים עשויה לחשוף את הגורם. הבדיקה הבסיסית הינה בדיקת שמיעה המתבצעת בחדר אטום מיוחד. במהלך הבדיקה, הנבדק ייתבקש להניע אזורים שונים בגוף. החמרת הטיניטוס בעת תנועה יכולה לרמז או לשלול בעיות רפואיות מסוימות.
בדיקות הדמיה כמו CT או MRI נדרשות כאשר תלונת הטנטון מרמזת על גידולים או פציעות חמורות הגורמות לבעיה.
כיצד מטפלים בטנטון?
הטיפול נעשה בהתאם לגורם ולתסמינים הנוספים המתלווים לכך – טיפול תרופתי או ניתוחי. תרופות אינן מרפאות טנטון אם כי מקלות ומפחיתות את התסמינים. תרופות משמשות לטיפול בטנטון חמור שכן כרוכות בתופעות לוואי בעייתיות.
טיפולים אחרים כוללים הסרת שעווה מהאוזניים, המנעות מרעשים טורדניים ומזיקים, שימוש בהתקנים רפואיים כמו מכשירי שמיעה ועוד.