כריתת בלוטת רוק היא הליך כירורגי שניתן לבצע במקרים בהם המטופל סובל מגידול ממאיר בבלוטה, מדלקות כרוניות בבלוטה או מהתפתחות של אבנים בבלוטה.
בלוטת הרוק הגדולה ביותר בגוף האדם נקראת פרוטיס. הבלוטה ממוקמת מתחת לאוזן בחלק הקדמי שלה וזוהי הבלוטה שגדלה בנפחה בעקבות מחלת החזרת.
כשמונים אחוז מהגידולים שמתפתחים בפרוטיס הם גידולים שפירים ואילו רק עשרים אחוז מהגידולים הם גידולים ממאירים. עם זאת, הגידולים שמתפתחים בפרוטיס הם הגידולים השכיחים ביותר מכול הגידולים שמתפתחים בבלוטות הרוק. הגידול השכיח ביותר נקרא אדנומה פלאומורפית וללא טיפול הוא יכול לצמוח ולהגיע לממדים מרשימים.
עם זאת, גם במקרים החמורים ביותר, בדרך הכלל הגידול לא גורם לתחושת אי נוחות או לתחושת כאב ומכיוון שכך, בדרך כלל הוא מאובחן בעקבות ההופעה של הגוש מתחת לאוזן.
באילו מצבים יש לבצע כריתת בלוטת רוק?
ההתוויה המרכזית לביצוע של ניתוח כריתת בלוטת רוק היא אבחון של גידול שפיר או ממאיר בבלוטה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שגידול שפיר מסוג אדנומה פלאומורפית נוטה לעבור תהליך של התמרה סרטנית באופן אלים במיוחד וכן בשל העובדה שבמקרים מסוימים בשל טעות באבחון, גידול ממאיר מאובחן כגידול שפיר.
יש לציין כי בעבר הניתוח היה מומלץ עבור מטופלים שסבלו מדלקות חוזרות ונשנות בבלוטת הרוק ועבור חולים שסבלו מהתפתחות של אבנים בבלוטה. עם זאת, כיום נהוג לטפל בדלקות כרוניות בבלוטת הרוק באמצעים שמרניים שמתבססים על טיפול תרופתי ואילו באבנים בבלוטת הרוק נהוג כיום לטפל בהליכים זעיר פולשניים או באמצעות ריסוק בעזרת גלי קול.
אלא אם כן מדובר על מקרה חמור במיוחד, אלו הן טכניקות הטיפול המקובלות ואילו הניתוח שמור למקרים החריפים והקשים ביותר בלבד.
כיצד מתבצע ניתוח כריתת בלוטת רוק?
ניתוח כריתת בלוטת רוק מתבצע תחת הרדמה כללית. בשלב הראשוני של הניתוח לאחר ההרדמה, המנתח מחבר למטופל מכשיר מיוחד שמטרתו לנטר את עצב הפנים. לאחר מכן, מבוצע חתך קטן באזור הבלוטה אם כי אין זה מן הנמנע שיהיה צורך לבצע כמה חתכים קטנים.
לאחר ביצוע החתכים או החתך המנתח מאתר את עצב הפנים על מנת להימנע מלפגוע בו ומבצע את החיתוך של הגידול ושל הרקמה ממנה התפתח.
את הגידול יש לשלוח לבדיקה היסטולוגית על מנת לוודא שהשוליים של הגידול נקיים ושהגידול הוסר במלואו. כיום כבר לא מבצעים בדרך כלל ניתוחים שבהם מסירים את כל הבלוטה, ומסתפקים בניתוחים שבהם כורתים את הגידול ואת הרקמה הסמוכה אליו בלבד באופן כזה שהמחלה לא תחזור ותתפתח שנית.
בתשעים אחוז מהמקרים הגידול מתפתח באונה השטוחה של בלוטת הרוק ולכן הכריתה של האזור שבו התפתח הגידול קלה מאוד. עם זאת, במידה והגידול התפתח באונה העמוקה של הבלוטה, הניתוח נחשב למורכב יותר, שכן על המנתח להתחיל בהסרת האונה השטוחה, להסיט את עצב הפנים ורק לאחר מכן להסיר את האונה העמוקה.
ניתוחים מסוג זה קשורים בסיכוי גבוה יותר לפגיעה בעצב הפנים. לאחר הכריתה יושאר באזור הניתוח נקז והחתך ייתפר. סך הכול הניתוח נמשך שעה אחת עד שעתיים לכל היותר.
מה הם הסיכונים הכרוכים בניתוח כריתת בלוטת רוק?
הסיכון המרכזי בניתוח כריתת בלוטת רוק הוא פגיעה בעצב הפנים. ברוב המקרים הפגיעה מובילה לשיתוק זמני שחולף תוך מספר שבועות או חודשים, אך במקרים נדירים מאוד הפגיעה יכולה להוביל לשיתוק קבוע של הפנים. ככל שהגידול אובחן בשלב מתקדם יותר, כך הסיכוי לפגיעה בעצב הפנים גבוה יותר.