סינוסיטיס היא זיהום או דלקת של הסינוסים. הסינוסים הם חללים שממוקמים בעצמות המצח והלחיים שתפקידם להפחית את המשקל של הגולגולת, לשמש כתיבות תהודה ולחמם את זרם האוויר בדרכו לריאות.
סך הכול בגולגולת האנושית קיימים ארבעה זוגות של סינוסים שממוקמים מאחורי העיניים, בין העיניים, מאחורי עצמות הלחיים משני צדי האף ומעל הגבות באזור המצח.
ברוב המקרים הדלקת או הזיהום יתפתחו בסינוסים שממוקמים משני צדי האף. סינוסים אלו נקראים הסינוסים המקסילאריים.
מה הם הגורמים לסינוסיטיס?
הגורם שמוביל לרוב מקרי הסינוסיטיס הוא זיהום נגיפי שנגרם בעקבות הדבקה בנגיף השפעת. עם זאת, ישנו מגוון רחב של חומרים אלרגניים ומזהמים שונים שיכולים לגרום להתפתחות של התגובה הדלקתית בסינוסים.
גורמי הסיכון לחלות בסינוסיטיס הם מערכת חיסונית מוחלשת, חשיפה ממושכת לחומרים כימיים שונים שגורמים לדיכוי של דרכי הנשימה העליונות, סיסטיק פיברוזיס, אסתמה, אלרגיות בדגש על נזלת אלרגית, חשיפה כרונית לעשן ועישון.
מה הם התסמינים של סינוסיטיס?
התסמינים הנפוצים ביותר של סינוסיטיס כוללים רגישות וכאב בסינוס הפגוע שמוחמר כאשר הראש מוטה כלפי מטה או כאשר מניעים את הראש לצדדים, כאבי שיניים וחניכיים שמופיעים בזמן הלעיסה, הפרשה מרובה של נזלת, גודש באף וחום גבוה.
תסמינים נוספים המופיעים בשכיחות נמוכה יותר יכולים לכלול ריח רע מהפה, שינויים בקול, תחושת לחץ באוזניים, עייפות מוגברת, כאבי ראש, שיעולים, אובדן של חוש הריח והטעם, תחושה כללית רעה ועוד.
בילדים ניתן לראות קשיי אכילה ואובדן תיאבון, נשימה דרך הפה, חוסר שקט ועצבנות. המהלך של המחלה יכול להיות חריף או כרוני. המהלך החריף לרוב מופיע לאחר שפעת או הצטננות ובמקרים האלו המחלה תחלוף גם ללא טיפול ואילו המחלה הכרונית יכולה להימשך חודשים ארוכים ולבוא לידי ביטוי בסתימה של הסינוסים.
כיצד מאבחנים סינוסיטיס?
האבחנה של סינוסיטיס מבוססת על בדיקה גופנית של המטופל ותשאול מקיף לגבי ההיסטוריה הרפואית שלו ולגבי התסמינים מהם הוא סובל. במרבית המקרים אין צורך בביצוע של בדיקות אבחון נוספות על מנת להבדיל בין סינוסיטיס לזיהום של דרכי הנשימה העליונות.
עם זאת, במקרים מסוימים בהתאם לצורך ניתן לבצע בדיקות נוספות כשבין היתר מדובר על הבדיקות הבאות:
- צילום רנטגן – כיום השימוש בצילום רנטגן לאבחון סינוסיטיס אינו שכיח כיוון שהבדיקה אינה רגישה דיה. למעשה ניתן לאבחן רק מעט יותר ממחצית ממקרי הסינוסיטיס באמצעות צילום רנטגן.
- סריקת CT – בדיקה רגישה יותר לאבחון סינוסיטיס. בעזרת סריקת CT ניתן לקבל מידע רב בנוגע למידת ההתעבות של הרקמות הפנימיות בסינוסים, לחסימת הסינוסים ועוד.
- בדיקה אנדוסקופית – בדיקה שמבוצעת באמצעות צינורית גמישה שבקצה שלה מותקן סיב אופטי, המוחדרת לאף, באמצעותה ניתן לראות את הנעשה בפנים הסינוסים ולזהות את הגורם לחסימה של הסינוסים באופן ישיר.
- ניקוז הסינוסים – במקרים נדירים מבצעים ניקוז של הנוזל שמצטבר בסינוסים על מנת לשלוח אותו לבדיקת אבחון מעבדתית.
כיצד מטפלים בסינוסיטיס?
מאחר וברוב המקרים המקור לסינוסיטיס הוא זיהום נגיפי, הרי שבשישים וחמישה אחוז מהמקרים המחלה עוברת גם ללא כל טיפול. עם זאת, במידה והתסמינים לא חולפים לאחר שבוע, ניתן לשקול התחלה של טיפול אנטיביוטי. בנוסף לכך, ניתן כמובן להפחית את מידת החומרה של התסמינים על ידי שימוש בתרופות מסוגים שונים.
בין היתר מדובר על תרופות שמיועדות להפחית את מידת הצמיגות של הליחה והנזלת, תרופות לשיכוך כאבים, תרסיסי אף להקלה על הגודש האפי ועוד. במקרים בהם התרופות לא הביאו לריפוי, ניתן לשקול התערבות ניתוחית לפתיחה של הסינוסים החסומים.