האף משמש אותנו כמובן להרחה אך בנוסף לכך הוא מהווה חלק אינטגרלי ממערכת הנשימה. באף האנושי ניתן למצוא שערות קטנות שתפקידן לסנן חלקיקים שנמצאים באוויר, על מנת למנוע מהם להגיע לריאות. בנוסף לכך, האף והמבנים הסמוכים אליו מגבירים את מידת הלחות של האוויר הנשאף, משנים את הטמפרטורה שלו ואוספים את הלחות מהאוויר הננשף.
מאחר ומדובר על איבר החשוף לאוויר הבא במגע בלתי פוסק עם הסביבה החיצונית לגוף, אין זה פלא שישנו מגוון רחב ביותר של מחלות הפוגעות באף ובמבנים הסמוכים אליו כמו למשל הסינוסים. מאחר וחלק ניכר מהמחלות באות לידי ביטוי בתסמינים דומים ומאחר וחלק ניכר מהתסמינים היכולים להופיע באף אינם ספציפיים למחלה אחת, הרי שישנה חשיבות עליונה לאבחן את המחלה באופן יסודי לפני שניתן יהיה לקבוע את תכנית הטיפול.
במאמר שלפניכם נפרט אודות בדיקות שונות שמשמשות לאבחון של מחלות אף.
משטח אף
משטח אף היא בדיקה פשוטה מאוד שבה נוטלים דוגמית מההפרשה האפית לצורך שליחתה לבדיקה במעבדה. בדיקה זו מבוצעת בעיקר במקרים בהם ישנו חשד לזיהום חיידקי באף. הדוגמית של ההפרשה ניטלת בעזרת מטוש ואינה מצריכה הרדמה. לאחר שליחת הדגימה למעבדה ניתן לבצע הדגרה של הזיהום ולאבחן במדויק את הפתוגן שגרם למחלה. לאחר אבחון התוצאות ניתן להתאים את הטיפול התרופתי באופן המושלם לפתוגן.
ביופסיה
במקרים בהם ישנו חשד לגידול סרטני באף, ניתן לקחת דוגמית רקמה מהאף או מהאזורים הסמוכים אליו על מנת לבחון את הרקמה מתחת לעינית המיקרוסקופ. הבדיקה לא גורמת לשינוי במבנה של האף או לפגיעה בתפקוד שלו וזאת כיוון שהרקמה הדרושה לביצוע הבירור קטנה מאוד וחסרונה אינו מורגש על ידי הנבדק.
נאזופרינגוסקופיה
נאזופרינגוסקופיה או בדיקת אף באמצעות סיב אופטי היא בדיקה שבמהלכה מוחדרת צינורית דקה לאזור הסינוסים. בקצה של הצינורית ישנו גוף תאורה זעיר המאפשר לרופא המבצע את הבדיקה לראות את הנעשה בתוך האף והסינוסים. במידה ומתגלה ממצא חשוד שיש לבחון במעבדה, ניתן להשלים את הבדיקה באמצעות נטילת דוגמית רקמה (ביופסיה). הבדיקה מבוצעת על ידי רופא אף אוזן גרון ואינה גורמת לכאב אם כי ייתכן שהנבדק יחוש בחוסר נוחות במהלכה.
בדיקות הדמיה רפואיות
בדיקות הדמיה רפואיות כמו למשל בדיקת CT או בדיקת MRI לא מבוצעות באופן שגרתי לסובלים מבעיות באף או באזור האף, אלא רק במקרים חריגים בהם קיים חשד לגידול סרטני באף (מערות האף) או באזורים הסמוכים אליו. במקרים האלו, כאשר ישנו חשד לגידול סרטני, ניתן לבצע בדיקות הדמיה שמטרתן לאתר את המיקום המדויק של הגידול, לבחון את הגודל שלו ולבדוק האם התפשט לאיברים מרוחקים.
סריקת CT היא למעשה בדיקה המתבססת על צילום הרנטגן הפשוט, אך בניגוד לצילום הרנטגן הדו ממדי, באמצעות סריקת CT ניתן לקבל תמונה תלת ממדית. בדיקת MRI עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן על מנת ליצור תמונות חתך רוחביות של פנים הגוף. הבדיקות מצריכות מהנבדק לשכב ללא תזוזה במשך דקות ספורות עד חצי שעה ולפיכך כאשר הן מבוצעות בילדים, ייתכן כי יהיה צורך לעשות שימוש בחומר מטשטש.
אנמנזה מלאה
מעבר לכול הבדיקות הנ"ל, חשוב ביותר לבצע גם תשאול מקיף של המטופל (או של הוריו במקרים בהם מדובר על נבדק צעיר מאוד) בנוגע לתסמינים מהם הוא סובל, למחלות רקע נוספות, להיסטוריה הרפואית שלו, לרקע המשפחתי שלו ועוד. שילוב בין תוצאות הבדיקות לנתונים שיעלו מהתשאול המקיף יוכל לספק אבחנה מדויקת.
אולי יעניין אותך לקרוא על: נגיף קורונה – הגיע הזמן להכיר אותו מקרוב