לחץ באוזניים הוא תסמין שיכול לנבוע כתוצאה ממגוון רחב ביותר של גורמים כפי שנפרט בהמשך מאמר זה.
את האוזן האנושית נהוג לחלק לשלושה חלקים להלן:
- האוזן החיצונית – האוזן החיצונית מורכבת מהאפרכסת, תעלת האוזן ועור התוף.
- האוזן התיכונה – האוזן התיכונה כוללת את עור התוף, את שלוש עצמות השמע (פטיש, סדן וארכוף) ואת חצוצרת השמע. חצוצרת השמע היא למעשה צינור המחבר בין הלוע לאוזן התיכונה שתפקידו לאפשר לאוויר להיכנס ולצאת מהאוזן. הודות לחצוצרת השמע מאזן הלחצים באוזן התיכונה נשאר בדרך כלל תקין.
- האוזן הפנימית – האוזן הפנימית כוללת בעיקר את שבלול האוזן, חלל הממוקם בתוך עצם המזכיר בצורתו את צורת השבלול. בתוך שבלול האוזן ישנה מערכת של קרומים (מבוך קרומי) שבתוכה ישנו נוזל. בין הקרומים ממוקם איבר קורטי (איבר השמיעה) שבו תאי שיער היוצרים את עצב השמיעה.
באופן עקרוני תחושת הלחץ יכולה לנבוע כתוצאה מבעיה בכל אחד ואחד מחלקי האוזן שתוארו לעיל.
מה הם הגורמים ללחץ באוזניים?
להלן כמה מהגורמים שעלולים להוביל להתפתחות של תחושת לחץ באוזניים:
- מחלת מנייר – הפרעה בשיווי המשקל המופיעה על רקע מחלה של האוזן הפנימית.
- המראה – כאשר מתרחשת עלייה מהירה בלחץ האוויר כמו למשל בזמן המראה, ייתכן מצב שבו הלחץ באוזן התיכונה יהיה נמוך מהלחץ מצדו השני של עור התוף ובעקבות זאת עור התוף עלול להימתח. זוהי הלכה למעשה תחושת הלחץ המורגשת בזמן ההמראה.
- הצטברות נוזלים באוזן התיכונה – הלחץ יכול להיות גם תוצאה של הצטברות נוזלים באוזן התיכונה בעקבות דלקת אוזניים למשל.
- הצטננות – על מנת להשוות בין הלחץ החיצוני לפנימי יש לאפשר לאוויר לחדור לאוזן התיכונה דרך חצוצרת השמע, אך במידה וחצוצרת השמע חסומה או מלאה בנוזל, ייתכן כי השוואת הלחצים תהיה מאתגרת. כך לדוגמה לא אחת הצטננות גורמת לחסימה מוחלטת או היצרות משמעותית של חצוצרת השמע ומצב זה מקשה על השוואת הלחצים בין האוזן התיכונה לסביבתה החיצונית.
מה הם התסמינים של לחץ באוזניים?
הלחץ באוזניים יכול להיות חלש מאוד ואף קרוב לבלתי מורגש אך לא אחת מדובר על לחץ עוצמתי ביותר שיכול להיות מלווה אף בכאב. הלחץ יכול להיות חד צדדי או דו צדדי ומעבר ללחץ עצמו ייתכנו תסמינים נוספים המשתנים בהתאם לגורם שהוביל להופעת הלחץ.
כך לדוגמה במקביל ללחץ באוזניים החולה עלול לסבול מטנטון, בעיות שונות בשיווי המשקל, כאבי אוזניים, הפרשות לא שגרתיות מהאוזן, בעיות שמיעה, כאבי ראש, תחושה של גודש באוזניים או גודש באף, חום גבוה, סחרחורות ועוד.
כיצד מאבחנים לחץ באוזניים?
את הלחץ שמרגיש הנבדק לא מודדים באמצעות ציוד רפואי ולכן האבחון של הלחץ עצמו מבוסס על הדיווח של הנבדק. עם זאת, כאשר הנבדק מתלונן על לחץ באוזניים, יש לאבחן את המקור לבעיה. ברוב המקרים רופא המשפחה יוכל לספק אבחנה מדויקת מאוד אם כי ייתכן שרופא המשפחה יפנה את הנבדק להמשך אבחון אצל רופא אף אוזן גרון.
בדיקות המשמשות לאבחון של המקור ללחץ באוזניים הן למשל בדיקת תרבית מההפרשות היוצאות מהאוזן, בדיקת אוטוסקופיה המשמשת לאבחון בעיות שונות בתעלת השמע ובעור התוף ועוד.
כיצד מטפלים בלחץ באוזניים?
הטיפול בלחץ באוזניים משתנה בהתאם למידת החומרה של התסמינים ובהתאם לאטיולוגיה. כך לדוגמה במידה ותחושת הלחץ נוצרה כתוצאה מהצטננות שגרמה לחסימה של חצוצרת השמע, הרי שבאמצעות טיפול בצינון, ניתן יהיה לפתוח את החסימה והלחץ ייעלם כלא היה. לעומת זאת במידה ומקור הלחץ במחלת מנייר, ייתכן כי ייעשה שימוש בתרופות להפחתת נוזלים, בתרופות נגד אלרגיה וכן ייתכן שיהיה צורך לבצע ניתוח לחיתוך סלקטיבי של עצב שווי המשקל באוזן הפגועה.
בדלקת אוזניים שהתפתחה כתוצאה מזיהום חיידקי יש לטפל באמצעות אנטיביוטיקה וכן הלאה. לאור כל זאת, הרי שלא ניתן להתאים את הטיפול למטופל מבלי שעבר תהליך אבחון מקיף ויסודי תחילה.
אולי יעניין אותך גם:
פרסביקוסיס – הכירו את התופעה שפוקדת בעיקר את בני הגיל השלישי