רשלנות רפואית ברפואת אף אוזן גרון

רשלנות רפואית יכולה ללבוש צורות רבות ועדות לכך ניתן למצוא במגוון הרחב של סוגי התביעות המוגשות מדי שנה לאחר מקרים של רשלנות רפואית ברפואת אף אוזן גרון. במאמר שלפניכם נפרט אודות המקרים השכיחים ביותר שיכולים להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית ברפואת אף אוזן גרון.

אי הפניה לביצוע הבדיקות המתאימות

ישנם תסמינים רבים שיכולים לנבוע כתוצאה מגורמים שונים. תסמינים אלו אינם ספציפיים למחלה אחת ויכולים להעיד על קיומן של מספר מחלות. כך לדוגמה צרידות היא תסמין שיכול להעיד על מאמץ יתר של מיתרי הקול מצד אחד, אך גם על רפלוקס, גידול ממאיר במיתרי הקול ואף על סרטן הריאות מצד שני.

מאחר וחלק ניכר מהתסמינים שעלולים להופיע באף, באוזן או בגרון הם תסמינים לא ספציפיים, הרי שחשוב ביותר בכול מקרה שבו מופיעים התסמינים הרלוונטיים, לשלוח את החולה לבדיקות האבחון המתאימות במטרה להתחקות אחרי הגורם המדויק לתסמינים.

למרות שכך הם פני הדברים, הרי שלא כול כאב גרון אכן מצדיק ביצוע של כול בדיקה אפשרית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שעל ידי ביצוע אינטגרציה של נתונים מסוימים, ניתן להבין גם ללא ביצוע בדיקות אבחון מתקדמות מה הוא הגורם לתסמינים. לרוע המזל, לא אחת, גם רופא אף אוזן גרון מנוסה ומיומן, יכול לקבל החלטה שגויה ולתת אבחנה מבלי לבדוק את המטופל באופן יסודי. במקרים רבים ההחלטה הזו יכולה להיות קטלנית.

כך לדוגמה במקרה של ח.ב מרעננה, שסבלה מצרידות במשך חודשיים ומתחושה של עצם זר בגרון. בצר לה פנתה לרופא אף אוזן גרון שלאחר בדיקה קצרה החליט כי עליה לפנות לקלינאית תקשורת משום שהיא מאמצת את מיתרי הקול שלה יתר על המידה בזמן הדיבור. לאחר שלושה חודשים של טיפול אצל קלינאית התקשורת, פנתה ח. ב לרופא אחר, ששלח אותה לביצוע בדיקות הדמיה רפואיות בהן נמצא כי מקור התסמינים הוא גידול ממאיר בשקד שפלש לגידול בגרון.

אבחון שגוי של ממצאי בדיקות אף אוזן גרון

הרשלנות יכולה להתקיים גם במקרים שבהם נשלח המטופל לביצוע הבדיקות המתאימות בהתאם לתסמינים שהציג. הכוונה היא למקרים שבהם הפענוח של תוצאות הבדיקות בוצע ברשלנות ובעקבות זאת לא אובחנה בזמן מחלה מסוכנת או מצב רפואי מסוכן. כך לדוגמה אם ח. ב הייתה מופנית לביצוע הבדיקות המתאימות במועד המתאים, עדיין ייתכן שהייתה קיימת לה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית, במידה ותוצאות הבדיקות לא היו מפוענחות כראוי והגידול לא היה מתגלה.

הענקת טיפול רשלני שגרם לנזק

כל הליך רפואי טומן בחובו סיכונים מסוימים ועל כך כול המומחים בתחום תמימי דעים. בין אם מדובר על נטילה של תרופה ללא מרשם רופא ובין אם מדובר על ניתוח מכול סוג שהוא, עצם ההתערבות במערכת הפיזיולוגית של גוף האדם, מהווה סיכון בריאותי. עם זאת, גם במקרים שבהם במהלך הטיפול באף, באוזן או בגרון, נגרם נזק למטופל, לא תמיד מקור הנזק בטיפול רשלני. במקרים מסוימים הנזק היה בלתי נמנע או שלא ניתן היה לצפות אותו מראש.

על מנת להוכיח כי אכן התקיימה עוולת הרשלנות, יש לדאוג לחוות דעת רפואית אותה צריך לכתוב רופא מומחה לרפואת אף אוזן גרון. בחוות הדעת הרפואית צריך הרופא לפרט את נסיבות הטיפול, להסביר מדוע לדעתו המקצועית הנתבע לא פעל כמו שכול רופא סביר אחר היה נוהג ולהביא עדויות מהספרות הרפואית שתומכות בטענתו.

אי מתן הסכמה מדעת

כפי שציינו, לא תמיד הגורם לנזק שנגרם למטופל הוא בהכרח רשלנות רפואית. עם זאת, במקרים שבהם המטופל לא נתן את הסכמתו לטיפול ובמהלך הטיפול נגרם לו נזק, הרי שמבחינה חוקית מקרה מעין זה יכול להיתפס כמקרה של רשלנות רפואית וזאת משום שלו הייתה ניתנת למטופל אפשרות הבחירה והיו מוסברים לו הסיכונים שבהליך הרפואי, ייתכן שהיה מוותר עליו.

שימו לב – לפני ביצוע של כול פעולה רפואית חלה על הרופא החובה ליידע את המטופל בנוגע לסיכונים הכרוכים בטיפול, לאלטרנטיבות שעומדות בפני, לתוצאות המצופות מהטיפול ובסופו של דבר עליו להחתים אותו על טופס הסכמה מדעת. כול חריגה מהפרוטוקול הנ"ל יכולה להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.