האוזן החיצונית היא אחת משלושת חלקי האוזן הכוללים גם את האוזן התיכונה ואת האוזן הפנימית. האוזן החיצונית כוללת את תעלת השמע, עור התוף והאפרכסת. הצורה של תעלת השמע מזכירה את המבנה של שעון החול כך שהחלק המרכזי שלה צר יחסית ואילו הקצוות שלה רחבים יחסית.
ברקמת העור שממוקמת בחלקה החיצוני של תעלת השמע ישנן בלוטות זיעה מיוחדות שנקראות בלוטות אפוקריניות. בלוטות אלו נמצאות בשפע גם באזורים אחרים בגוף כמו למשל באזור בתי השחי, הטבור, איברי המין והפטמות.
עם זאת, הבלוטות שבתעלת השמע לא מסייעות לוויסות חום הגוף וזאת בניגוד לבלוטות האחרות במשפחה זו. תפקידן של הבלוטות בתעלת השמע הוא להפריש נוזל דביק ששונה בהרכבו מהנוזל המופרש על ידי בלוטות הזיעה האחרות.
ממה מורכבת השעווה באוזניים?
השעווה באוזניים מורכבת מארבעה מרכיבים מרכזיים להלן:
- קשקשי קרטין שמקורם בתאי עור מתים שנשרו מהשכבה החיצונית של העור.
- חומר הנקרא צרומן, חומר דמוי שעווה המופק בבלוטות הזיעה.
- חומר שמנוני המופק בבלוטות החלב באזור, הנקרא סבום.
- מרכיבים נוספים שלא מופקים על ידי הגוף אלא מגיעים לאזור תעלת השמע מחוץ לגוף כמו למשל תכשירים קוסמטיים, לכלוך ואבק.
סוגי השעווה באוזניים
נהוג לחלק את סוגי השעווה באוזניים לשני סוגים עיקריים להלן:
- שעווה יבשה – שעווה המתפוררת בקלות האופיינית יותר לילידים אמריקאים ואסייאתים.
- שעווה לחה – שעווה הנפוצה יותר בקרב אפרו אמריקאים ולבנים. צבעה של השעווה הלחה חום בהיר עד חום כהה והמרקם שלה דביק. בקרב ילדים בדרך השעווה הלחה רכה ודביקה יותר ואילו בקרב מבוגרים השעווה הינה בעלת מרקם קשה וסמיך ולפיכך עשויה להידחס בתעלת האוזן ולגרום לחסימה.
סוג השעווה נקבע באופן גנטי.
תפקיד השעווה
ככל הנראה התפקיד הפיזיולוגי של השעווה באוזניים הוא לפגוע ביכולת ההישרדות של פטריות וחיידקים וזאת לאור העובדה שהשעווה מכילה חומרים אנטיבקטריאליים. בין היתר השעווה מדכאת את ההתפתחות של אי קולי, סטאפילוקוקוס אוארקוס והמופילוס אינפלואנזה.
מעבר לעובדה שהשעווה מכילה חומרים אנטי בקטריאליים, הרי שהיא מהווה מחסום פיזי מפני חדירת פתוגנים לתוך האוזן. המרקם הדביק והצמיגי שלה מסייע לה ללכוד לכלוך, חיידקים וגופיפים שונים שעלולים להזיק לבריאות האוזן. כמו כן, השעווה מסייעת במניעת חדירת נוזלים לאוזן.
השעווה נעה מהחלק המרוחק של תעלת השמע לכיוון האפרכסת וכך מונעת את החדירה של החומרים והפתוגנים השונים לאוזן התיכונה ולאוזן הפנימית הרגישות יותר לחדירת מזהמים שונים.
הצטברות שעווה באוזן
במקרים מסוימים השעווה הנוצרת בתעלת השמע עלולה להצטבר ביתר ולהוביל לחסימה מלאה או חלקית של תעלת השמע. תופעה זו יכולה להתרחש על רקע של ייצור מוגבר של שעווה הנובע מנטייה גנטית, אך יכולה להתרחש גם בקרב אנשים המרכיבים מכשיר שמיעה, הדוחס את השעווה בכיוון הנגדי לכיוון הזרימה הטבעי שלה. כמו כן, הצטברות של שעווה באוזן יכולה להתפתח כתוצאה משימוש לא נכון במקלוני אוזניים.
הצטברות של שעווה בתעלת השמע עלולה להוביל למגוון רחב של תסמינים כשבין היתר מדובר על פגיעה בשמיעה, תחושת כבדות, אטימות וגודש באוזן, שמיעה של רעשים שלא ניתן לשמוע במצב תקין, כאבי אוזניים ועוד.
הטיפול בהצטברות שעווה באוזן מבוצע בדרך כלל על ידי הזרמה של מים בלחץ גבוה ישירות לתעלת האוזן במטרה לשחרר את החסימה. הטיפול מבוצע במרפאת אחיות שהוסמכו לכך או על ידי רופא אף אוזן גרון. בנוסף לכך, ניתן במקרים מסוימים לטפל עצמאית בתופעה על ידי טפטוף של טיפות שמן זית לאוזן באופן ביתי.