כאב גרון לעיתים הינו סימן לליקוי בתפקוד המערכת החיסונית אשר באופן תקין נלחמת בגורם האחראי לכך.
דלקות כרוניות או כאב גרון חוזר ונשנה יכול להצביע על מספר בעיות רפואיות אשר בדרך כלל ניתנות לריפוי. במקרים של דלקת גרון חשוב לוודא כי לא מדובר בזיהום שמקורו בחיידק הסטרפטוקוקס, אשר מצריך טיפול אנטיביוטי ממוקד למניעת קדחת שיגרונית.
דלקת גרון כרונית מתאפיינת בכאב גרון כרוני, אשר עשוי להמשך תקופה ארוכה. מקורה של הדלקת בדרך כלל הינו זיהום נגיפי, חיידקי או אף פטרייתי. דלקת גרון כרונית מוגדרת כדלקת הנמשכת מעל שלושה חודשים ועשויה להופיע לפרקים. עישון וצריכת אלכוהול מגבירים את הסיכוי לדלקת גרון כרונית. בעת בדיקה רפואית ניתן לאבחן אדמומיות ונפיחות מקומית. המטופל עשוי להתלונן על שיעול וצרידות ממושכים.
גורמים לדלקת גרון כרונית
הגורמים השכיחים לדלקת גרון כרונית כוללים: טונסיליטיס (דלקת שקדים), אלרגיות וחשיפה למזהמים, עישון, מחלת השפעת או מחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס).
נגיפים הם גורם נפוץ ביותר המוביל לכאבי גרון ודלקות גרון אולם גורמים בקטריאלים עשויים לגרום לדלקת אף הם. זיהום נגיפי כמו שפעת או מחלת הנשיקה, אינם מגיבים לטיפול אנטיביוטי והטיפול מתמקד בהקלה בתסמינים. זיהום חיידקי לעומת זאת מצריך טיפול אנטיביוטי. חיידקי סטרפטוקוקוס הם הגורם השכיח לדלקות גרון ובמקרים נדירים ניתן למצוא אף חיידקים מזנים אחרים.
גורם נוסף אשר עשוי להוביל לדלקת גרון כרונית הוא זרימה במעלה הושט של חומצות קיבה, תופעה הנקראת ריפלוקס או זרימה חוזרת של חומצת הקיבה לוושט. חומצת קיבה נוטה לגרות את רירית הושט והגרון ומובילה לדלקת ולצרידות. טיפול בתופעה זאת ניתן על ידי תרופות המפחיתות את חומצויות הקיבה.
עובדים במערכת הבריאות, ילדים, קשישים ובעלי מערכת חיסונית חלשה נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בזיהומים. אנשים הצורכים משקאות אלכוהוליים בתכיפות גבוהה ובכמויות גדולות נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בדלקת גרון כרונית, שכן צריכה אלכוהול מגרה את הרירית ומחלישה את המערכת החיסונית.
חשיפה לחומרים מזהמים וחומרים כימיים שונים עלולה לגרום לדלקת גרון כרונית. אחת הדרכים למנוע את הדלקת היא להקטין או למנוע את החשיפה באופן מוחלט.
מהם התסמינים?
התסמינים עשויים להשתנות בהתאם לחומרת המצב. בנוסף לכאבי הגרון ההתקפיים, דלקת גרון כרונית עשוייה לגרום לתחושת יובש, התעטשות, כאבי ראש, עייפות, כאבים באזורים אחרים בגוף, צמרמורות או חום.
מחלת הנשיקה או בשמה הלועזי מונונוקלאוזיס, מתאפיינת בבלוטות לימפה נפוחות, עייפות, חום, כאבי שרירים, אובדן תיאבון ותחושה כללית ירודה. בבדיקה רפואית ניתן לאבחן גרון אדום עם כתמים לבנים. מטופלים רבים מדווחים על קשיי בליעה וחוסר נוחות.
דרכי אבחון
האבחון מתבסס על בדיקה גופנית של מומחה אף אוזן גרון. במהלך הבדיקה הרופא בוחן את תעלות האף והגרון. כמו כן, הרופא עשוי לבחון ולמשש את בלוטות הלימפה בצוואר כדי לשלול נפיחות.
בחלק מהמקרים יבצע הרופא משטח גרון לאיתור חיידק הסטרפקוקוקוס. תוצאה חיובית מצריכה נטילת אנטיביוטיקה לטיפול בחיידק. בדיקות אחרות הן ספירת דם מלאה, בדיקות אלרגיה, במקרים בהם גובר החשש כי מדובר בתגובה אלרגית.
טיפול בדלקת גרון כרונית
הטיפול בדלקת גרון כרונית כולל שימוש בתרופות אנטי דלקתיות כדי להפחית את נפיחות הגרון ולהקל על התחושה הכללית, יחד עם תרופות אנטיביוטיות או אנטי ויראליות הפועלות למיגור הגורם האחראי לדלקת. גרגורי מים חמים ורחיצות עם מי מלח מקלים לעיתים על כאב גרון. השימוש בפניצילן ייעשה בדרך פומית במשך 10 ימים כאשר דלקת הגרון הינה ממוקר חיידקי.
טונסיליטיס (דלקת שקדים) המובילה לדלקת גרון כרונית ניתנת לטיפול באמצעות ניתוח להסרת השקדים.