ורטיגו הוא תחושה סובייקטיבית של סחרחורת סיבובית, הבאה לידי ביטוי בהרגשה שהסביבה נמצאת בתנועה מתמדת או שהאדם עצמו נמצא בתנועה מתמדת, כשלמעשה לא האדם ולא הסביבה נעים. חשוב מאוד לציין כי ורטיגו הוא לא פחד גבהים, למרות שישנם רבים בקרב הציבור הרחב שנוטים להתבלבל ביניהם.
הסחרחורת האופיינית לפחד גבהים מתרחשת רק כאשר האדם מביט כלפי מטה בזמן שהוא ניצב במקום גבוה ואילו ורטיגו יכול להתרחש גם בחדר סגור ללא חלונות והסחרחורת האופיינית לוורטיגו לא בהכרח מתרחשת כאשר העיניים מביטות למטה.
מה הם הגורמים לוורטיגו?
חשוב מאוד להבין כי ורטיגו הוא לא מחלה העומדת בפני עצמה, אלא תסמין שיכול להופיע על רקע מגוון רחב ביותר של גורמים, שהמרכזי בהם הוא בעיה או הפרעה במנגנון שיווי המשקל הממוקם באוזן הפנימית. להלן מספר גורמים שיכולים להוביל להתפתחות של ורטיגו:
- דלקת המבוך ודלקת האוזן הפנימית – המבוך הווסטיבולרי הוא מערכת של תעלות מלאות בנוזל הממוקמת באוזן הפנימית. המבוך מספק למוח מידע חיוני בנוגע לתנועה ולמיקום הגוף במרחב ובמקרה של דלקת באזור זה באוזן אחת, ייתכן מאוד שהאותות המתקבלים משתי האוזניים, לא יהיו מסונכרנים. הדלקת יכולה להתפתח על רקע זיהום חיידקי באוזן התיכונה, זיהום ויראלי באוזן הפנימית ועוד.
- מחלת מנייר – מחלה המתאפיינת בהתקפים חוזרים ונשנים של ורטיגו, במהלכם מתרחשים ירידה בשמיעה וטנטון. באופן הדרגתי בעיות השמיעה הולכות ומחריפות עד כדי חירשות בחלק מהמקרים.
- פגיעת ראש – כל פגיעת ראש שהובילה להתפתחות של סחרחורת או ורטיגו מצריכה התערבות מידית של רופא.
- גורמים נוספים בנקודות – גידול מוחי באזור הצרבלום, טרשת נפוצה, נוירומה אקוסטית (גידול בעצב השמע), שבץ מוחי, מיגרנה ועוד.
מה הם התסמינים של ורטיגו?
בזמן התקף של ורטיגו, נוצרת תחושה מוטעית שהסובב את האדם הסובל מוורטיגו או האדם עצמו נמצאים בתנועה שיכולה להיות סיבובית, אנכית או אופקית. התחושה המוטעית יכולה להיות קלה עד בלתי מורגשת, אך במקרים החמורים ביותר, היא עלולה להוציא את האדם מכלל תפקוד. ההתקפים של הסחרחורת יכולים להימשך מספר דקות אך ישנם גם חולים הסובלים מהתקפי ורטיגו הנמשכים מספר ימים.
התסמינים כוללים בין היתר אובדן של שיווי המשקל, בחילות והקאות, קושי לעמוד יציב וקושי ללכת. במקרים מסוימים הוורטיגו יופיע במקביל לתסמינים שונים הנובעים מאותו הגורם שהוביל להתפתחות הוורטיגו כמו לדוגמה טנטון, ריצוד עיניים, אובדן שמיעה בדרגות חומרה שונות, כאבי אוזניים ועוד.
כיצד מאבחנים ורטיגו?
בשלב הראשון יש לתאר את התסמינים מהם סובל הנבדק בדיוק רב ככל האפשר. בין היתר יש לאפיין את תדירות הופעת התסמינים, את משך ההתקפים, למפות את כל התסמינים מהם סובל המטופל, גם אם במבט ראשון חלקם לא נראים קשורים לסחרחורות, להעריך את מידת החומרה של התסמינים ואת מידת הפגיעה שלהם בתפקוד היומיומי ועוד.
לאחר מכן, יש לקחת מהנבדק היסטוריה רפואית מלאה, לברר בנוגע לתרופות שונות שהוא נוטל בשגרה, לשאול לגבי היסטוריה משפחתית של מחלת מנייר או מיגרנות ועוד. בשלב הבא תיערך בדיקה גופנית קצרה על מנת לשלול מצבים רפואיים שונים שהיו יכולים לגרום לוורטיגו ובהתאם לממצאים שעלו עד כה, ניתן להמשיך בביצוע בדיקות נוספות.
בדיקות המשך לבירור הגורם לוורטיגו יכולות להיות לדוגמה בדיקות שמיעה, מבחן הלפייקס לבדיקת סחרחורת בעקבות שינוי מהיר של תנוחה, צילום רנטגן של האוזן, בדיקת שיווי משקל ובדיקות הדמיה דוגמת MRI ראש או CT של תעלת השמע, לשלילת גידול על עצב השמע או גידול מוחי.
כיצד מטפלים בוורטיגו?
הטיפול משתנה בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות הוורטיגו ובהתאם למידת החומרה של התסמינים מהם סובל המטופל. בזמן התקף ורטיגו מומלץ לשכב ללא תזוזה בגוף רפוי בחדר חשוך ושקט על מנת להפיג את תחושת הסחרור ולהקל על תחושת הבחילה. חשוב מאוד להימנע ממחשבות מלחיצות וממצבים שגורמים ללחץ, שכן בדרך כלל לחץ נפשי מחמיר מאוד את הוורטיגו.
הטיפולים כוללים בין היתר שיקום ווסטיבולרי ואנטיביוטיקה (לטיפול בדלקת מבוך חיידקית), תרגילי ברנדט דרופ (Brandt-Daroff exercises) ותרגול אפליי (Epley Menuver) לטיפול בסחרחורת עקב שינוי תנוחה, תרופות שונות כמו לדוגמה פרכלופרזין (Prochloperazine) או אנטי היסטמינים (לטיפול בוורטיגו אידיופטי, ורטיגו מרכזי או ורטיגו על רקע מחלת מנייר) ועוד.
במקרים בהם הטיפולים השונים לא מצליחים לגרום להקלה במידת החומרה של התסמינים, יש לשקול את האפשרות הכירורגית. כיום ישנם מספר ניתוחים לטיפול בוורטיגו כמו לדוגמה הסרה של תעלות המבוך באוזן הפנימית באחת מהאוזניים. האופציה הכירורגית נשמרת כמובן אך ורק עבור המצבים החמורים ביותר, בהם הוורטיגו גורם לפגיעה חמורה בתפקוד.
ראו גם: