שלד האף, המעניק לו את צורתו החיצונית, מורכב משתי עצמות הנפגשות זו עם זו המהוות את החלק הארי של גבנון האף וממחיצת האף, הניצבת למישור הפנים. אף שבור יכול לגרום לכאבים חזקים ולמראה לא אסתטי, אך מעבר לבעיה הקוסמטית או לחוסר הנוחות, חשוב להבין כי אף שבור יכול גם להוביל לבעיות נשימה.
הפרעות הנשימה מושפעות מהיקף השבר ומהמיקום שלו כך שבמקרים מסוימים ייתכן שהשבר לא יגרום לבעיות נשימה כלל.
מה הם הגורמים לאף שבור?
בדרך כלל האף נשבר כתוצאה ממכה עוצמתית שגרמה לחבלה בעצמות האף ובסחוסי האף. הגורמים השכיחים ביותר שמובילים לשבר באף הם מעשי אלימות, נפילה מגובה רב, תאונת דרכים, עיסוק בספורט אלים כמו לדוגמה אגרוף ועוד.
מה הם התסמינים של אף שבור?
להלן התסמינים המרכזיים של אף שבור:
- חסימה של אחד מנתיבי האוויר או חסימה של שני נתיבי האוויר באף.
- הפרשה מוגברת של נזלת מהאף.
- קושי לנשום דרך האף.
- שטפי דם באזור האף או מסביב לעיניים.
- כאבים בדרגות חומרה שונות, המתגברים בזמן שנוגעים באף.
- התעקמות או עיוות של האף.
בכל מקרה שבו לא ניתן לעצור את הדימום מהאף ובכל מקרה שבו הפגיעה באף גורמת לקשיי נשימה, ישנה חשיבות עליונה לפנות לטיפול רפואי בדחיפות האפשרית. כמו כן יש לפנות לטיפול רפואי אם בעקבות הפגיעה הנפגע איבד את הכרתו, החל להקיא, סובל מכאבי ראש או סובל מכאבי צוואר. בנוסף לכך מומלץ מאוד לגשת לבירור רפואי אם הצורה של האף השתנתה, ללא קשר לנפיחות המקומית.
באופן עקרוני אם התסמינים אינם חמורים במיוחד, אך בכל זאת נותרים יציבים במשך שלושה עד חמישה ימים, מומלץ גם כן לגשת לקבלת טיפול רפואי.
כיצד מאבחנים שבר באף?
שלב האבחון מתחיל מתשאול של המטופל בנוגע לאופן שבו נפגע אפו ובנוגע לתסמינים מהם הוא סובל. לאחר מכן הרופא יבדוק עד כמה חמורה הפגיעה ועד כמה ניזוקו נתיבי האוויר. הבדיקה הקלינית תבוצע לאחר אלחוש המקום או אחרי הרדמה מקומית, על מנת שלא לגרום לכאבים חמורים. בדרך כלל לא יהיה צורך בביצוע צילום רנטגן או בדיקות הדמיה דוגמת בדיקת CT אם כי אין זה מן הנמנע שהמטופל יידרש לעבור בדיקת הדמיה לצורך השלמת האבחון.
כיצד מטפלים בשבר באף?
אם מדובר בשבר לא חמור במיוחד, שלא גרם לשינוי במבנה של האף באופן כזה שיוביל לפגיעה אסתטית או תפקודית, הרי שייתכן מאוד כי לא תידרש התערבות כירורגית. במקרים הקלים האלו, ניתן יהיה להסתפק במנוחה, תרופות לשיכוך כאבים, הנחה של קרח על האף לאלחוש המקום ועוד אמצעים שמרניים אחרים.
אם הנזק חמור יותר, ייתכן כי יהיה צורך להחזיר את עצמות וסחוסי האף למקומם הטבעי ולקבע אותם למקומם באמצעות סד מיוחד. מטרת הסד לאפשר את ההתאחות התקינה ולמנוע היווצרות של עיוותים. אם מסיבה כלשהי עצמות האף לא התאחו בצורה תקינה, ייתכן מאוד כי יהיה צורך לעבור ניתוח פלסטי לתיקון העיוות שנוצר.
במקרה הזה יהיה צורך לשבור את עצמות האף ולהסיר את רקמת הסחוס הלא תקינה או המעוותת על מנת לעצב מחדש את האף באופן תקין. לאחר הניתוח מראה האף נפוח מאוד ורק בתום שנה ממועד הניתוח ניתן ליהנות מהצורה הסופית של האף. הצורך לשבור את עצמות האף בניתוח מתעורר הן כאשר נותנים לאף להתאחות ללא טיפול והן כאשר לאחר הטיפול הראשוני ליישור האף, הסד לא מעגן את האף כראוי.