מחפשים טיפול יעיל לבעיות אף-אוזן-גרון ותוהים אם אנטיביוטיקה תעבוד? תרופות אלו נלחמות בזיהומים הנגרמים כתוצאה מחיידקים, אך מחלה כגון שפעת, היא הגורם לווירוס.
אנטיביוטיקה במצב של וירוס עלולה לגרום יותר נזק מאשר תועלת. כשלוקחים אנטיביוטיקה למצבים בהם היא אינה נחוצה, מגבירים את הסיכון ללקות בזיהום מאוחר יותר, שעלול להתנגד לטיפול אנטיביוטי.
אנטיביוטיקה אינה מרפאת שפעת והתקררות
אנטיביוטיקה מרפאת זיהומים מסוימים בלבד, המתרחשים כתוצאה מחיידקים. ואם לוקחים אותה ללא בקרה, עלולים לסבול מבעיות אף-אוזן-גרון חמורות יותר.
כשתסמיני מחלות מופיעים, חיוני לטפל בגורם הבסיסי להן, גם אם הגורמים הם חיידקים או וירוסים. אנטיביוטיקה אינה הורגת וירוסים של שפעת.
האם יש להימנע מאנטיביוטיקה לחלוטין?
בכלל לא. אנטיביוטיקה יכולה להציל חיים, ואם יש בה צורך, יש לקחת אותה מהר ככל שניתן. היות ורק רופא יכול לרשום אנטיביוטיקה, יש להתייעץ עימו לגבי הטיפול המתאים, ולא לקחת שאריות של אנטיביוטיקה ממישהו אחר.
אך הסתמכות חמורה על השימוש באנטיביוטיקה, תרמה למשבר העולמי של עמידות החיידקים לתרופה, כתוצאה משימוש מוגזם.
מחקר שנערך מטעם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), הראה שמבוגרים רבים מאמינים שאם הם חולים מספיק כדי להתייעץ עם רופא, עליהם לקבל טיפול אנטיביוטי. המחקר הראה אף שחולים אינם מודעים לתוצאות נטילת התרופות כשאינן נחוצות. וכאשר משתמשים באופן חסר בקרה באנטיביוטיקה, חיידקים עשויים לפתח עמידות.
תרופות אנטי ויראליות במקום אנטיביוטיקה
תרופות אלו מפחיתות את יכולת ההתרבות של וירוסים במחלות אף-אוזן-גרון. מדענים מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן סבורים שתרופות אנטי ויראליות הן קו הגנה שני נגד שפעת, לאחר קבלת חיסון שנתי.
כשלוקחים תרופות אלו עם תחילת השפעת, הן מסייעות להפחתת חומרת המחלה ומשך התסמינים, ועשויות אף לשמש במקרים מסוימים על מנת למנוע סיבוכי מחלות אף-אוזן-גרון.
שימוש מבוקר באנטיביוטיקה
המרכז לבקרת מחלות ומניעתן ממליץ להתייעץ עם הרופא לגבי אנטיביוטיקה המותאמת אישית לחומרת תסמיני מחלות אף-אוזן גרון. טיפול אנטיביוטי יעיל ביותר כאשר מתחילים אותו בתוך יומיים מהופעת התסמינים.
אנטיביוטיקה עשויה להפחית את משך המחלות ביום או יומיים, אם משתמשים בה מוקדם. היא נקבעת לתקופה של חמישה ימים לטיפול בשפעת, ולמניעת תסמיני אף-אוזן-גרון היא נקבעת לפחות לשבוע. במקרים מסוימים, הרופא עשוי לקבוע תרופות אלו לפרקי זמן ארוכים יותר.
תופעות לוואי של אנטיביוטיקה – עשויות לכלול עצבנות, ריכוז לקוי, בחילות, הקאות ושלשולים. חלק מסוגי האנטיביוטיקה אינם מומלצים לאנשים עם היסטוריה של בעיות נשימה כגון אסטמה, היות והתרופות עלולות להחמיר את בעיות הנשימה. יש להתייעץ עם הרופא לגבי תופעות הלוואי.
מהי התנגדות אנטיביוטית?
מדענים מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן מסבירים שהתנגדות לאנטיביוטיקה מתרחשת כשהחיידקים משתנים באופן המשפיע על הפחתת או ביטול יעילות האנטיביוטיקה.
כשחיידקים נחשפים לאנטיביוטיקה שוב ושוב, כגון כשלוקחים את התרופה ללא צורך, או בתדירות גבוהה מדי, החיידקים בגוף מתחילים להתפתח. שינויים אלו עשויים לגרום לחיידקים להיות חזקים יותר מבעבר, ולהתנגד לחלוטין לאנטיביוטיקה.
מחלות אף-אוזן-גרון עלולות להשתהות ללא סימני שיפור, או שהמחלה עלולה פתאום להחמיר, ולחייב טיפול רפואי דחוף. יתכן שיהיה צורך באשפוז בבית החולים לקבלת אנטיביוטיקה תוך ורידית. למרבה הצער, האנשים בסביבת החולה עשויים להידבק בחיידקים העמידים, ולפתח מחלה זהה בה קשה ביותר לטפל.
אנטיביוטיקה אינה תרופה מהירה למחלות – למרבה הצער, אנשים שמבקשים "טיפול מהיר" למחלות, חווים משבר התנגדות. מחקר מטעם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן קובע שלמעלה משני שלישים מתוך 150 מיליון מרשמי אנטיביוטיקה הנקבעים מדי שנה לחולים מחוץ לבתי חולים, הם מיותרים.