דלקת הזיז הפטמתי או בשמה הלועזי mastoiditis, הינה מחלה דלקתית זיהומית שמקורה בגורם חיידקי המתפתח בעצם הגולגולת, המאסטואיד, אשר ממוקמת מאחורי האוזן. עצם זו מורכבת מחללים מיוחדים המכילים אוויר ומסייעים לניקוז יעיל של נוזלים מהאוזן התיכונה.
חללי אוויר אלה משמשים בנוסף למעבר גלי הקול. התמלאות החלל בנוזלים כתוצאה מצינון או זיהום של דרכי הנשימה, גורם לחסימה ועלול אף להוביל לאובדן שמיעה אצל ילדים. האטה במעבר גלי הקול מתרחשת כתוצאה מנוכחות נוזלים ומובילה לאובדן שמיעה חלקי אשר עשוי להחמיר בהדרגה.
כאשר דלקת הזיז הפטמתי מתפתחת כתוצאה מזיהום באוזן התיכונה הזיהום עלול להתפשט לסביבה החיצונית ולגרום לסיבוכים בריאותיים חמורים. דלקת מסוג זה נפוצה יותר בקרב ילדים אולם גם מבוגרים מושפעים ממנה. דלקת כרונית מתאפיינת בניקוז מתמשך מהאוזן.
מהם הגורמים?
דלקת זיז פטמתי מתפתחת לעתים קרובות כתוצאה מזיהום באוזן התיכונה. חיידקים נוטים לנוע מהאוזן התיכונה אל עבר התאים המרכיבים את עצם המאסטואיד. בנוסף, ציסטה עורית (כולסטתאומה) באוזן התיכונה עלולה לחסום את תעלות הניקוז באוזן, לעורר תגובה דלקתית בגוף.
תסמינים וסימנים קליניים נפוצים
תגובה דלקתית הינה תוצר תקין והכרחי המגן על גוף האדם מפני גורמים הפולשים אליו ומסייע לחיסולם. הסימנים הקלאסיים המאפיינים דלקת הם חום, כאב, אדמומיות מקומית, נפיחות וליקוי תפקודי. דלקת פעמים רבות מלווה בעייפות. לפיכך, דלקת הזיז הפטמתי מתאפיינת בסימנים דלקתיים הנצפים מאחורי האוזן כמו אדמומיות, רגישות יתר בעת מגע, הופעת הפרשות מהאוזן, נפיחות של התנוך ובליטה המופיעה על פני העור.
כיצד ניתן לאבחן דלקת זיז פטמתי?
כל שינוי המתעורר על פני העור או לחילופין הופעת סימנים כלליים כמו חום מצריכים בירור רפואי. במהלך הבדיקה הרפואית, הרופא בוחן את האוזן באמצעות אוטוסקופ, מכשיר מיוחד המספק אבחון ראשוני בדבר סימנים המרמזים על דלקת או זיהום. כמו כן, בודק הרופא את תפקוד השמיעה ועשוי להמליץ על בדיקות נוספות לאישוש האבחנה.
בדיקות אלה כוללות בדיקת דם או תרבית מהפרשות האוזן. בדיקות רנטגן או בדיקות הדמיה כמו CT או MRI, מומלצות במקרים בהם מתעורר חשד לסיבוכים או נוכחות של דלקות חריפות בקרום המוח כתוצאה מדלקת הזיז הפטמתי. במקרה של דלקת קרום המוח יזדקק המטופל לעבור ניקור של נוזל עמוד השדרה לאיתור הגורם הדלקתי.
טיפול
הטיפול המומלץ בדלקת כרונית הינו שימוש באנטיביוטיקה במתן פומי או באמצעות טיפות אוזניים. חשוב להקפיד על היגיינה ולנקות את האזון באופן קבוע. טיפולים אשר כשלו מצריכים התערבות כירוגית על מנת למנוע סיבוכים נוספים וחמורים אף מכך. במקרים של דלקת חדה יתבצע טיפול אנטיביוטי דרך הוריד לטיפול בזיהום, בהמלצת רופא מומחה.
ניתוח לטיפול בדלקת זיז פטמתי
בעת הצורך, ובמקרים בהם טיפול תרופתי אינו יעיל די, יתבצע ניתוח לניקוז של הנוזלים מהאוזן התיכונה. בעת ההליך, הרופא מבצע חתך קטן בעור התוף לצורך ניקוז הנוזלים ושיחרור הלחץ באוזן. צינור זעיר מוחדר לתוך האוזן התיכונה כדי למנוע ממעבר הנוזלים לפלוש לאזורים סמוכים. בדרך כלל, הצינור המלאכותי מתמוסס לאחר תקופה של מספר שבועות, פעולה החוסכת הליך פולשני נוסף.
דלקת חמורה מצריכה את הסרת העצם או חלקים ממנה כדי למנוע את החמרת המצב. אי טיפול או פנייה בשלבים מאוחרים עשויים לגרום לדלקת חמורה או להוביל לסיבוכים בריאותיים כמו אובדן שמיעה, היווצרות של קריש דם, דלקת קרום המוח או מורסה באזור המוח. טיפול מוקדם באמצעות אנטיביוטיקה מונע סיבוכים ומזרז את תהליך ההחלמה.