ציסטה באוזן – גידול שפיר באוזן

ציסטה היא שק המכיל נוזל או חומר דמוי מרקם צמיגי. ציסטה מורכבת משכבת אפיתל בצידה החיצוני. גידול שפיר מסוג זה יכול לצמוח בתעלת האוזן, עור התוף או בחלל האוזן התיכונה. קיימים מספר סוגים של ציסטות באוזן.

ציסטה באוזן נגרמת בדרך כלל על ידי הפרשות מתוך בלוטה שאחראית על שימון העור מאחורי התנוך, ולעיתים נדירות בלבד נוצרת בפתח תעלת האוזן. כאשר צינור הבלוטה נחסם, החומר השומני מצטבר ונצפה כגוף עגול ורך בעור. זיהום בציסטה מותיר אחריו אבצס או מורסה בשפה העברית. את הציסטה ניתן להסיר בניתוח.

סוג אחר של ציסטה באוזן גדל מעל תעלת האוזן או, לעתים רחוקות, ממוקם בצוואר מאחורי או מתחת לאוזן. ציסטה מסוג זה היא למעשה שריד עוברי פרימיטיבי אשר מפריש נוזל לח מפעם לפעם. נפיחות אזורית נצפית כאשר הצינוריות המקומיות נחסמות.

מהי כולסטאטומה?

כולסטאתומה היא ציסטה הלכודה בעצם הטמפרולית או בלסת התחתונה וממוקמת באוזן התיכונה. ציסטה מסוג זה יכולה לגרום לדלקות כרוניות באוזן התיכונה ולנזק למבני השמיעה המרכיבים את האוזן. התסמינים הנפוצים הם דלקת אוזניים המאובחנת באוזן אחת, כאב או אובדן תחושה באזור האוזן הפגועה, הפרשות אוזניים, סחרחורת או ורטיגו. אבחון הציסטה נעשה על ידי מספר אמצעי הדמיה מתקדמים. שלבי האבחון כוללים תשאול רפואי, בדיקה גופנית יסודית, בדיקת שמיעה, CT ובדיקות מעבדה נוספות בעת הצורך.

הטיפול בכולסטאטומה ניתן על ידי ניתוח. במסגרת הניתוח המנתח מסיר את הציסטה כדי לשמור על תקינות השמיעה ולמנוע סיבוכים אפשריים. טימפאנופלסטי הינו הליך רפואי המשמש להסרת הציסטה.

תסמינים קליניים

במרבית המקרים האדם אינו מודע כלל בדבר נוכחות הציסטה באוזן. לעיתים צמיחת הציסטה והתרחבותה באזורים אחדים באוזן יכולים להזיק לתפקוד השמיעה עקב פגיעה בעצמות השמיעה. כאב, נפיחות אובדן שמיעה חלקי הדרגתי או מוחלט הם סימנים שכיחים. תסמינים נוספים הם הפרשות מהאוזן וסימנים אחרים המעידים על זיהום.

טיפול בציסטה באוזן

לגידול שפיר באוזן או ציסטה אשר אינם מלווים בתסמינים, מעקב הוא כל מה שנדרש. הסרה כירורגית תומלץ במקרים בהם המטופל סובל מאובדן שמיעה או זיהום בתעלת האוזן. המטרה העיקרית של ההליך הכירוגי היא למנוע סיבוכים רפואיים, זיהום ושמירה על סביבה יבשה באוזן. המטרה השנייה היא לשחזר ולשמור על שמיעה תקינה. במסגרת ניתוח המסטואידקטומי מוצעת רקמת העור מהאוזן התיכונה לצורך שיפור השמיעה ושמירה על סביבה יבשה באוזן.

תופעות הלוואי המתרחשות בתגובה לטיפולים עשויות להיות כאבים לאחר הניתוח, זיהום או דימום. כל ניתוח המתבצע בעור התוף, העצמות המרכיבות את האוזן, מסכן את תפקוד המבנים האנטומיים. אם כי סיבוכים אלה הם נדירים. קרע בעור התוף, אובדן שמיעה וחירשות הם סיבוכים נוספים. כאשר האוזן הפנימית מעורבת הסיבוכים האפשריים הם סחרחורת או ורטיגו. פגיעה בעצב הפנים במהלך הניתוח יכולה לגרום לשיתוק הפנים והלשון.

לאחר הסרת גידול שפיר בתעלת אוזן או הסרת הציסטה, עשוי הרופא להמליץ על שימוש בטיפות אוזניים המכילות אנטיביוטיקה וסטרואידים. בדיקת שמיעה לאחר ניתוח היא הליך נפוץ והכרחי המשמש לפיקוח ומעקב.

האם יש סיכונים בניתוח ?

כל הליך כירורגי נושא סיכונים פוטנציאליים. אובדן שמיעה חלקי או מוחלט עשוי להיות בעיה חולפת או קבועה. חלק מהאנשים מתלוננים על סחרחורות לאחר הניתוח, אם כי בעיה זו נוטה לחלוף.

שיתוק פנים נובע מפגיעה בעצב שמעצבב את השרירים בפנים. שיתוק פנים מסוג זה משפיע על התנועה של שרירי הפנים ויכול להוות גורם סיכון בניתוח מסוג זה. סיבוכים נוספים הם טינטון, יובש בפה ואובדן חוש הטעם.

ראו גם:

גידולים באוזן