הגרון נמצא בחלק הקדמי של הצוואר והוא בנוי משרירים וסחוסים. תפקידו של הגרון בין היתר להעביר אוויר לראות, ולהוות שסתום בין הוושט לקנה הנשימה כדי שמזון לא יחדור לקנה. בגרון נמצאים מיתרי הקול, האחראים על דיבור ושיעול.
מהו סרטן הגרון?
סרטן הגרון שייך לקבוצת גידול ראש צוואר. מדובר בגידול ממאיר בדרך כלל בבית הקול ובמיתרי הקול. רוב גידולי סרטן הגרון הם מסוג קרצינומה, והם יכולים לשלוח גרורות לריאות ולהתפשט לאיברים מרוחקים. לאחרונה גברה המודעות לגורמי סיכון של מחלת סרטן הגרון, ולהבנת החשיבות של גילוי מוקדם של המחלה.
הגורמים למחלה
גורמים למחלה הם עישון, שתייה של אלכוהול באופן מופרז ושילוב של שניהם יחד, גיל, וזיהום ויראלי. חומרים המסרטנים בעישון ובאלכוהול משפיעים על הריריות שמצפות את הגרון ועל מיתרי הקול, וגורמים לשינויים גנטיים בתאים.
סימני המחלה
מאחר והגידול מתפתח ברוב המקרים במיתרי הקול, הסימן העיקרי למחלה הוא צרידות לא מוסברת שנמשכת יותר מחודש.
סימנים נוספים הם תחושה של גוש בגרון שגורם לכאב, בעיות בליעה, קשיים באכילה, אבדן משקל, אבדן הדיבור או שינויים בקול, כאבי אוזניים, ריח לא נעים מהפה, הפרעות נשימה וצפצופים, קוצר שיעול ממושך, או דם בליחה, וכולי.
רשלנות באבחון סרטן הגרון
רופא המשפחה הוא הגורם הראשון אליו החולה פונה. על הרופא המטפל לעמוד בסטנדרט של רופא סביר. עליו לקחת בחשבון את תלונות החולה, סימני המחלה, וההיסטוריה הרפואית, ולהפנות את החולה לבדיקות המתאימות.
הרופא יאבחן בדרך כלל את המחלה על דרך השלילה כשהוא שולל מחלות שאינן מתאימות למצב. אם קיימים תסמינים מחשידים לאחר בדיקה קלינית: גוש בצוואר, בלוטות לימפה מוגדלות, כאבים בבליעה, קוצר נשימה וכולי, על רופא המשפחה להפנות את החולה מיד לברור אצל רופא אף אוזן גרון. הרופא המומחה יאבחן את החולה באמצעות בדיקת הלוע על ידי מראה או סיב אופטי, או מצלמה זעירה, וגורמי סיכון גנטיים משפחתיים.
אם מתעורר חשד לקיומו של גידול בגרון, על הרופא לבצע בין היתר בדיקות הדמיה כדי לעמוד על גודלו של הגידול, בדיקת באמצעות אנדוסקופ, ביופסיה מהמיתרים, ובדיקות דם. הרופא חייב לחקור את המחלה. חשוב לשים לב למיקום הגידול בגרון, גודלו של הגידול, התגובה הדלקתית של הגוף לגידול, והתפשטותו.
סימני המחלה דומים קצת לדלקת גרון או לשפעת, ולכן האבחון במקרים רבים מתאחר – דבר שמסכן את החולה. כאשר לא מאבחנים את הגידול הממאיר במועד, עלולה זו להיות עילה לרשלנות רפואית שכן החולה יכול לאבד את סיכוייו להחלים.
רשלנות בטיפול בסרטן הגרון
טיפולים למחלת סרטן הגרון הם ניתוח כירורגי, כימותרפיה, טיפול ביולוגי, והקרנות וזאת בהתאם למיקומו של הגידול, השלב בו הוא נמצא וסוג הגידול. הכימותרפיה הורסת את תאי הסרטן בטיפול דרך הפה או זריקות. המינון שונה מחולה לחולה. לפיכך, רשלנות תחשב כאשר המינון שניתן אינו מתאים, או כאשר ניתנה לחולה תערובת של תרופות שלא מתאימה למחלה. אם מסתבר שמינון אחר של התרופות היה בדיעבד נכון יותר לחולה, הדבר יכול להיחשב כרשלנות רפואית.
אם מזהים את הגידול מוקדם בשלב הראשוני, ניתן לכרות אותו עם לייזר בהרדמה כללית. במצב בו לא ניתן לכרות את הגידול מבצעים כריתה חלקית של הגרון, וטיפולים בהקרנות בשילוב עם כימותרפיה. אם מדובר בשלב מתקדם, הטיפול יהיה כריתה מלאה של הגרון או הקרנות וכימותרפיה. כאשר הרופא המטפל בוחר בטיפול שאינו מתאים למקרה הספציפי, תחשב זו לרשלנות בטיפול.
רשלנות במעקב
רשלנות במעקב היא סוג של רשלנות רפואית. מדובר במקרה שבו הרופא המטפל לא עקב באופן סדיר אחרי המטופל, ומצבו של החולה החמיר. כאשר המטופל מקבל טיפול כימותרפי או הקרנתי, על הרופא לעקוב אחרי ההתאמה של התרופות והטיפול, והשפעתם על החלמתו מהמחלה, וכן אחרי תופעות הלוואי. רשלנות בכל הנוגע למעקב, יכולה לגרום נזק בלתי הפיך.
גידול סרטני עלול לחזור. במצב שבו המטופל עובר ניתוח לכריתה חלקית של הגרון מחובתו של הרופא המטפל לבצע מעקב רפואי, ולבדוק אם הגידול לא מתפתח בחלקים אחרים של הגרון. במקרה כזה חייבים לבצע כריתה מלאה של הגרון, והשתלת תותב דיבור.
– Для русскоязычных
Медицинская халатность у онкологических больных