נגיף אפשטיין בר – מחלת הנשיקה

הווירוס של נגיף אפשטיין בר התגלה לראשונה בשנת 1964 בחולי לימפומה בורקיט וכארבע שנים לאחר מכן תואר הקשר בין שתי המחלות. מחלת הנשיקה אשר נגרמת על ידי נגיף אפשטיין בר נפוצה למדי בשנות הילדות או בשנים המוקדמות של הבגרות.

המחלה מתבטאת בחום, כאבי גרון, נפיחות של בלוטות הלימפה ונפיחות בצוואר, ולעיתים עשוי הטחול להמצא מוגדל. במקרים נדירים גורם הנגיף למחלה קשה וחמורה.
התסמינים בדרך כלל מתונים בחומרתם והמחלה חולפת מעצמה, אולם הווירוס נותר בגוף במשך החיים. במקרים אחדים הנגיף עשוי להתעורר בגוף ולהמצא ברוק של החולה, בהעדר תסמינים. באופן כזה אדם אחד מדביק ומפיץ את הנגיף. תצפית מעניינת היא שהנגיף נקשר לסוגי סרטן מסויימים כמו לימפומה וסרטן הלוע האפי.

אי נוחות בגרון וכאבי גרון

כאבי גרון הם תסמין כללי האופייני למחלות רבות. אנשים רבים תוהים אם כאב הגרון עלול לסמן על מחלה או אם מדובר במחלה ויראלית פשוטה וחולפת. באופן ייחודי יותר, מחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס) מלווה בכאבי גרון כמו גם זיהום של חיידקי סטרפטוקוקוס (דלקת גרון) ,מחלה נוספת המלווה בכאבי גרון משמעותיים.

מרגע החשיפה לנגיף ועד להופעת התסמינים הראשונים, עשויים לחלוף ארבעה עד שישה שבועות. ילדים באופן ייחודי יכולים ללקות בתסמינים ספציפיים או שאינם חוווים תסמינים כלל. לעתים רחוקות, ייתכן שתהיה להם פריחה המתפשטת בעור, דלקת ריאות או ספירה נמוכה של תאי דם לבנים. בני נוער וצעירים רבים מפתחים תסמינים ייחודיים יותר המאפיינים את מחלת הנשיקה.

תסמינים ייחודיים למחלת הנשיקה

מחלת נשיקה חריפה גורמת לכאב גרון, לעלייה של החום, ולנפיחות משמעותית ובולטת של בלוטות הלימפה. כאב הגרון מתואר על ידי מטופלים רבים ככאב חזק מאוד וכזה המקשה על בליעת המזון וצריכת נוזלים. מסיבה זו פונים המטופלים לרופא לצורך קבלת טיפול ולהרגעת כאב הגרון.

השקדים עלולים להיות נפוחים מאוד. במקרים רבים לאחר העלמות המחלה, השקדים נותרים מוגדלים ואינם חוזרים לגודלם הטבעי. שקדים מוגדלים בחולים אלה עשויים להקשות על הנשימה הטבעית וגורמים למטופל להתעורר בלילה בתחושה שחסר להם אוויר.

אובדן תיאבון, עייפות, צמרמורות, כאבי ראש, נפיחות, והזעות הם סימפטומים שכיחים נוספים המתוארים בידי חולים רבים. למרות שהתסמינים נוטים לחלוף לאחר מספר ימים עד מספר שבועות, חלק מהחולים מתלוננים על עייפות שנמשכת מספר שבועות לאחר ההדבקות.

טיפול

ברוב המקרים לא נדרש טיפול במחלה. המחלה בדרך כלל חולפת באופן עצמאי . בעוד שטיפול תרופתי ניתן במטרה להקל על התסמינים. דלקת גרון בה מעורב חיידק הסטרפטוקוקוס בשילוב עם מחלת הנשיקה מצריכה טיפול עם פניצילין או אריתרומיצין. מומלץ להימנע משימוש באמפיצילין ואמוקסיצילין בגלל הסיכון המוגבר של חולי מחלת נשיקה לפתח פריחה כאשר הם נוטלים תרופות אלה.

פרצטמול (אקמול) ניתנת להפחתת חום גבוה ולהקלה של כאבי ראש. כמו כן חשוב להקפיד על מנוחה נאותה וצריכת נוזלים מוגברת כדי למנוע התייבשות. כאב גרון חמור מתועד בפי חולים רבים בשבוע הראשון של המחלה. בלוטות לימפה נפוחות, בדרך כלל חולפות לאחר השבוע השלישי. עייפות קיצונית עלולה להימשך מספר חודשים. טחול מוגדל נוטה יותר לפגיעות, מצב אשר מעמיד את האדם בסכנת חיים. קורטיזון ניתנת לעתים לטיפול בשקדים נפוחים או כאשר הנפיחות בגרון מקשה על הנשימה.

ניתן לאתר את הנגיף ברוק המטופל ב-18 חודשים שלאחר ההדבקות בנגיף. במקרים בהם התסמינים נמשכים מעל לשישה חודשים, המצב מתואר כזיהום כרוני או כמחלת נשיקה כרונית. בדיקות מעבדה, בדרך כלל, לא יכולות לאתר זיהום פעיל.