אחרי שבוע לא פשוט של שפעת, בשעה טובה חזרתם לתפקד כאחד האדם. שבתם למקום העבודה, חזרתם לשגרה ולמרות שבאופן כללי ההרגשה השתפרה, יש עדיין שריד לא סימפטי שנותר בכם מהמחלה: השיעול הטורדני והמציק.
השיעול הוא למעשה פעולה רפלקסיבית של הגוף המהווה כלי חשוב ביותר לסילוק של פתוגנים כמו נגיפים או חיידקים וחלקיקי מזון שהצליחו לעשות את דרכם לנתיבי האוויר שלנו. זוהי הסיבה בגינה במקרים רבים חשוב לתת לשיעול לעשות את שלו ולא להילחם בו, שכן הוא בסך הכול מנסה להגן עלינו ולעזור לנו.
על שני סוגי שיעול דיברה התורה
נהוג להתייחס לשני סוגים של שיעול:
- שיעול לח – ישנם מספר סוגים של שיעול לח. אם לדוגמה השיעול מלווה בליחה בעלת מרקם צמיגי, רוב הסיכויים שהוא נגרם כתוצאה מעישון. לעומת זאת אם מדובר בשיעול המלווה בהפרשה של ליחה שקופה ובעלת מרקם מימי, ככול הנראה הוא נובע ממחלה ויראלית. כמו כן שיעול המלווה בליחה שקופה ומימית, יכול להיות ביטוי לתגובה אלרגית. במקרים שבהם השיעול מלווה בליחה צהובה או ירוקה, נהוג להגדיר אותו ברפואה הסינית כ"שיעול חם". בדרך כלל שיעול זה הוא עדות למחלה חיידקית או להתפתחות של דלקת בדרכי הנשימה.
במקרים שבהם השיעול מלווה בהפרשה של דם, המצב כבר הרבה יותר חמור. שיעול עם דם יכול להוות עדות לתהליך סרטני, לשחפת או לדלקת ריאות חמורה. חשוב לציין כי כל עוד מדובר בשיעול לח, מומלץ ביותר שלא להילחם בו. למעשה כל עוד השיעול פרודוקטיבי, מומלץ לתת לגוף לעשות את שלו ולא להפריע לו לסלק את המזיקים המאיימים עליו.
- שיעול יבש – שיעול יבש ונבחני יכול להיות תוצאה של ברונכיטיס או דלקת ריאות קלה כשהוא בא לידי ביטוי באופן אקוטי. לעומת זאת כשהשיעול היבש לא נעלם תוך מספר שבועות או חודשים, יתכן שמדובר בתוצאה של שאיפת אוויר מזוהם באופן קבוע, הצטברות נוזלים בריאות או תופעת לוואי של טיפול תרופתי.
חשוב ביותר לאבחן את סוג השיעול ולהבין מה הם הגורמים לשיעול לפני שמחליטים כיצד לטפל בו. האבחון חשוב במיוחד כשמדובר בשיעול המלווה בתסמינים נוספים כמו ליחה דמית או חום גבוה. בכל מקרה שיעול טורדני שאינו חולף מהווה תסמין שיש להתייחס אליו ומומלץ ביותר שלא להתעלם ממנו, שכן הוא יכול להוות תסמין של מחלה מסוכנת.
חומרים מכייחים
ישנו מגוון רחב של תכשירים המיועדים לטיפול בשיעול המלווה בהפרשת ליחה. החומרים הפעילים בתכשירים אלו מפרקים את הליחה ומקלים על ההפרשה שלה ממערכת הנשימה. חלק מהתכשירים במשפחה זו לא מתאימים לסובלים ממחלות שונות כמו כיב במערכת העיכול. אי לכך, חשוב מאוד לעדכן את הרוקח או את הרופא בנוגע לכל מחלה או מצב רפואי שאתם סובלים ממנו, לפני הרכישה או קבלת המרשם.
כמו כן חלק מהתרופות המשמשות לטיפול בשיעול לח יכולות לגרום לתופעות לוואי שונות כשהן נלקחות בשילוב עם תרופות אחרות. אי לכך, יש לעדכן את הרופא או את הרוקח גם בנוגע לתרופות שאתם נוטלים בשגרה. משפחת תרופות זו כוללת בין היתר את התרופות הבאות: גואיפנזין (המרכיב הפעיל בתרופות כמו דקסמול קולד, פארמול אף ושיעול, רסיל וטוסין די אם), אצטילציסטאין (ראונאק, סיראן וראולין), ברומהקסין (מווקס וסולבקס) וקרבוציסטאין (מוקוטריט ומוקוליט).
תרופות מדכאות שיעול
התרופות שהוזכרו לעיל, מתאימות כפי שציינו לטיפול בשיעול לח. במקרים שבהם מדובר בשיעול טורני יבש, ניתן להשתמש בתרופות אחרות, כשבראש ובראשונה מדובר בקודאין. קודאין היא תרופה אופיאטית, הדומה למורפין. תרופות שמכילות קודאין בלבד כמו רקוד או קודיקל, מיועדות לדיכוי של שיעול טורדני וישנם גם סירופים לשיעול המכילים קודאין כמו טוסופדרין או ברונכולט פורטה.
קודאין משמש גם לשיכוך כאבים קלים עד בינוניים, לרוב בשילוב עם משככי כאבים ממשפחה אחרת. אי לכך ניתן למצוא אותו בתרופות כמו רוקסט, נורופן פלוס ומיגרלב. ישנן תרופות על בסיס קודאין שניתן לרכוש אך ורק במרשם רופא כמו היסטפד קומפאונד לינקטוס, רקוד, קודיקל וקודיביס ולעומת זאת ישנן תרופות על בסיס קודאין לטיפול בשיעול טורדני שלא מחייבות מרשם רופא כמו קוד אקמול או רוקסט.
חשוב לציין כי הקודאין עשוי לפגוע בערנות ולכן יש להימנע מנהיגה או הפעלת מכונות תחת השפעת התרופה ובנוסף הקודאין עשוי לגרום להתפתחות של תלות בשימוש ממושך. חומרים נוספים המשמשים לדיכוי של שיעול טורדני הם למשל אוקסולמין (סימפוקל) ודקסטרומתורפאן (המרכיב הפעיל במגוון תרופות כמו תרודקס, אקמול צינון ושפעת, פאראמול אף ושיעול ועוד).
תרופות סבתא
ברחבי הרשת תמצאו אינספור מתכונים לתרופות סבתא המשמשות לטיפול בשיעול טורדני. חלקן יעילות יותר וחלקן פחות. הנה שתיים הנחשבות ליעילות במיוחד:
- סירופ בצל ודבש – השרו בצל קצוץ טרי עם שתיים עד שלוש שיני שום כתושות בתוך צנצנת דבש במשך יום או יומיים (בטמפרטורת החדר). לאחר מכן סננו את המוצקים מהתמיסה ופנקו את עצמכם עם כף של תרופת הסבתא הריחנית ביותר שישנה פעמיים עד חמש פעמים ביום.
- זכרו רק שאין לתת דבש לתינוקות מתחת לגיל שנה מחשש להרעלה של חיידק הנקרא קלוסטרידיום בוטוליניום וכן לילדים קטנים (מעל גיל שנה) מומלץ לתת כפית מתמיסת הדבש במקום כף.
- סירופ טימין – בשלו בסיר קטן 20 גרם של שורש ליקוריץ גרוס (ניתן לרכוש ברוב בתי הטבע) ב-200 מ"ל מים כרבע שעה. כבו את האש והוסיפו 20 גרם של עלי טימין (עם הגבעולים). המתינו כעשרים דקות כשהסיר מכוסה, סננו את המוצקים והשאירו את החליטה בסיר. כעת הוסיפו חמש כפות דבש והמשיכו לבשל במשך כחמש דקות תוך כדי ערבוב. בעיני רבים מדובר בפתרון המושלם לשיעול טורדני.