דימום באוזן יכול להתפתח על רקע מגוון גורמים, כשבדרך כלל הוא מתפתח על רקע קרע בעור התוף (הקרום המפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה).
הדימום יכול להתפתח גם באוזן החיצונית על רקע חבלה מכנית, אך במאמר זה נתמקד בעיקר בגורמים שמובילים לדימום שמקורו באוזן התיכונה. דימום מהאוזן החיצונית (הכוללת את האפרכסת ואת תעלת השמע) יכול להתפתח על רקע גירוד חזק של האוזן, על רקע שפשוף האוזן, על רקע שימוש אגרסיבי במקל אוזניים ועוד.
מה הם הגורמים לדימום באוזן?
להלן הגורמים שיכולים להוביל לדימום באוזן:
- קרע בעור התוף – קרע בעור התוף יכול להיגרם כתוצאה ממחלות כרוניות באוזן התיכונה או דלקות חוזרות באוזן התיכונה, פציעה ישירה של עור התוף כתוצאה למשל מהחדרה אלימה של מקל אוזניים לאוזן או פגיעת הדף. במקרים נדירים עור התוף יכול להיקרע בעקבות שינוי מהיר בלחץ האוויר כמו לדוגמה בזמן נחיתה, המראה או צלילה.
- ניתוח באוזן – במקרים מסוימים תיתכן הפרשה דמית מהאוזן לאחר ניתוח אוזניים. כך לדוגמה לא אחת בימים הראשונים לאחר ניתוח לתיקון קרע בעור התוף, מופיעה הפרשה דמית מהאוזן.
- דלקת חריפה באוזן – דלקת חריפה באוזן התיכונה עלולה לגרום להפרשה של מוגלה עם או בלי דם מהאוזן.
- גידול שפיר מסוג גלומוס (glomus tumor או glomangioma) – גידול המתפתח לעתים נדירות בשכבת הדרמיס באוזן התיכונה.
מה הם התסמינים של דימום מהאוזן?
הדימום עצמו יכול להיות מסיבי מאוד, חלש במיוחד או כמעט בלתי מורגש. לעתים ההפרשה תהיה דמית בלבד, אך בחלק ניכר מהמקרים ההפרשה תכלול גם נוזלים אחרים בנוסף לדם כשלמעשה ברוב המקרים הדם לא יהווה את המרכיב העיקר בהפרשה. התסמינים מושפעים מאוד מהגורם שהוביל להתפתחות הדימום.
כך לדוגמה, דימום מהאוזן על רקע גידול מסוג גלומוס, בדרך כלל יבוא לידי ביטוי בנוסף לדימום גם בכאבים חזקים באוזן. לעומת זאת, קרע בעור התוף, יכול להוביל לתחושה של יציאת אוויר מהאוזן או לפגיעה בשמיעה התקינה, אם כי בחלק מהמקרים הוא יגרום גם כן לכאבי אוזניים. דלקת באוזן התיכונה יכולה לבוא לידי ביטוי בנוסף לדימום גם בעלייה של חום הגוף, שלשולים, בחילות והקאות.
תסמינים שונים שיכולים להתלוות לדימום מהאוזן הם חום גבוה, זמזום באוזניים, כאבי ראש, סחרחורות ופגיעה בשיווי המשקל, הקאות ועייפות מוגברת.
כיצד מאבחנים דימום מהאוזן?
מאחר והדימום יכול להתפתח על רקע מגוון רחב ביותר של גורמים, הרי שבכל מקרה שבו החולה סובל מדימום באוזן, עליו לגשת לבירור ואבחון רפואי. האבחון מתבצע בדרך כלל על ידי רופא המשפחה אם כי במקרים מסוימים יהיה צורך להפנות את המטופל לבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון. האבחון כולל בראש ובראשונה מיפוי של כל התסמינים מהם סובל המטופל, לרבות תסמינים שבמבט ראשון לא קשורים בהכרח לאוזניים.
לאחר מכן, יש לבדוק האם ישנם גורמי סיכון מסוימים לדימום המהווים את מנת חלקו של המטופל ומאוחר יותר יש לבצע בדיקת אוזניים באמצעות אוטוסקופ. במקרים מסוימים יהיה צורך לשלוח דוגמית הפרשה לבדיקת מעבדה, על מנת לזהות בבירור את הפתוגן שגרם לדלקת.
כיצד מטפלים בדימום מהאוזן?
הטיפול בדימום מהאוזן משתנה בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות הדימום. כך לדוגמה דימום שהתפתח על רקע דלקת חיידקית באוזן התיכונה מטופל באמצעות תרופות אנטיביוטיות הניתנות בטיפות אוזניים, קרע בעור התוף מטופל באמצעות ניתוח לתיקון עור התוף (אם כי במקרים מסוימים הקרע מתאחה באופן עצמאי) ואילו גידול מסוג גלומוס נהוג להסיר בניתוח.