גידולים סרטניים באזור הראש והצוואר נוטים לשלוח גרורות בדרך כלל למבנים אנטומיים סמוכים – בלוטות הלימפה בפרט. דיסקציה צווארית מתייחסת להליך כירורגי שבמהלכו בלוטות הלימפה ורקמות השומן והרקמה הפיברוטית מוסרות בצוואר לשם הטיפול בגרורות הלימפה. הגרורות בצוואר עשויות להגיע אף מגידול שהתפתח בבית החזה ובמערכת העיכול, בלוטת המגן ובלוטות הרוק.
באילו מקרים מבצעים את הניתוח?
מטרתו של הניתוח היא להסיר את בלוטות הלימפה אליהן פלשו תאים סרטניים. הגרורות בבלוטות הלימפה מהוות אינדיקטור משמעותי ומשמשות כמדד פרוגנוסטי לסרטן הראש והצוואר.
הגידולים יכולים להגיע מאזורים שונים בגוף ועיקרם בחלל הפה, הצוואר, מערות האף, הגרון, בלוטת המגן ובלוטות הרוק. במהלך ההליך הרפואי כל הרקמות הרכות ובלוטות הלימפה מוסרות מלבד המבנים ההכרחיים להשרדות כמו כלי הדם והעצבים.
מה מטרת הניתוח?
מערכת הלימפה נושאת תאי דם לבנים בגוף כדי להילחם בזיהומים. גרורות הן תוצר של תאי העוברים במערכת הלימפתית ומתמקמים בבלוטות הלימפה. כדי למנוע ולבלום את התפשטות הגרורות יוסרו בלוטות הלימפה במסגרת הליך הנקרא דיסקציה צווארית.
אונקולוגים עשויים להמליץ על הליך זה למטופלים המאובחנים עם סרטן בחלל הפה, או באזורים נוספים בגרון ובצוואר. בנוסף לכך, יומלץ הניתוח במקרים בהם התפשט הסרטן לבלוטות הלימפה או לחלקים אחרים של הגוף.
אופן ביצוע הניתוח
רוב החולים מאושפזים יום עד יומיים טרם מועד הניתוח. במקרים רבים דיסקציה צווארית מלווה בהליכים כירורגיים אחרים שתוכננו למטרת הסרת הגידול הראשוני או גרורותיו. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית. בדרך כלל ייתבצעו שני חתכים לאורך הצוואר.
קיימים שלושה סוגים עיקריים של ניתוח זה: נתיחת צוואר רדיקלית אשר במהלכה כל הרקמה בצד הצוואר החל מהלסת מוסרת- השריר, העצב, בלוטות הרוק וכלי דם גדולים בתחום זה מוסרים. במהלך הסוג השני כל בלוטות הלימפה מוסרות ללא עצבי הצוואר. דיסקציה צווארית סלקטיבית מתבצעת כאשר הסרטן לא התפשט די, ולכן מספר קטן יותר של בלוטות לימפה יוסרו. כמו כן, בדרך כלל יוסר אחד השרירים הגדולים בצוואר. בסיום ההליך יחוברו מספר צינורות ניקוז אשר יוצאים דרך העור. חולים רבים מציינים כי אינם חווים כאב משמעותי לאחר הניתוח.
תופעות לוואי וסכנות
סיכונים המשותפים לכל הניתוחים הם תגובה אלרגית לתרופות, בעיות נשימה דימומים וזיהום. סיבוכים וסכנות אשר יכולים להופיע בשלבים המוקדמים לאחר הניתוח הם דימום חיצוני דרך אזור החתך. ברוב המקרים הדימום פוסק לאחר צריבה ישירה או תפירה של האזור. כמו כן, נפיחות מקומית ושטפי דם יכולים להופיע.
במקרים בהם מתבצע ניתוח בשני צידי הצוואר קיים סיכון להיווצרות בצקת הגורמת לחסימה בדרכי הנשימה. סיכונים נוספים הם לחץ תוך גולגולתי מוגבר ופגיעה עצבית בעצבי הצוואר המרכזיים. פגיעה בעצבים גורמת לשיתוק באזור אליו העצב משתייך. סטרואידים מסייעים להפחתת הלחץ התוך גולגולתי.
נתיחה בחלק התחתון של הצואר יכולה להוביל לחזה אוויר (פנאומוטורקס) מצב בו חלה פגיעה ברקמת הריאה ואוויר חודר לחלל הצדר. סיבוכים מאוחרים יותר יכולים להיות פקקת ורידים עמוקה, קרע בעורק הראשי של הצוואר ובצקת לימפתית.
התאוששות והחלמה
לאחר הניתוח המנותח עובר לחדר התאוששות. ראש המטופל יישמר בזווית מסויימת במהלך כל תקופת ההתאוששות. מאחר והמטופל אינו יכול לצרוך נוזלים ומזון ייאלץ לקבל הזנה דרך צינור כדי להבטיח תזונה נאותה ולמנוע התייבשות. תרופות אנטיביוטיות למניעת זיהומים ומשככי כאבים הם חלק בלתי נפרד מתקופת ההחלמה.
תקופת האשפוז נמשכת כ 2-3 ימים אשר בסופם יוכל לשוב המטופל לביתו. זמן ההחלמה תלוי בחומרת המצב ובכמות הרקמה שהוסרה במהלך הניתוח.
ראו גם:
ניתוחי צוואר