ניתוח טראנסלבירינטין מתבצע כאשר נדרשת חשיפה לזווית שבין הצרבלום (המוח הקטן) ובין הפונס, המרכיב את חלקו העליון של גזע המוח. במסגרת ההליך נעשה מאמץ לשמור על עצב השמיעה.
הניתוח נועד להסרת שוונומה וסטיבולרית, או נוירומה אקוסטית, גידול המתפתח על עצב שאחראי על שמיעה ושיווי משקל.
מקרים נוספים בהם נעשה שימוש בניתוח בשיטת טראנסלבירינטין הם מנינגיומה הנוצרת בזווית שבין הצרבלום והפונס, שוונומה של עצבי הפנים ועצב המשולש, קולסטאטומה ועוד. כמו כן, במהלך הליך זה ניתן להסיר ציסטות שהתפתחו באזורים אלה בראש.
האינדיקציה העיקרית לניתוח בשיטה זו היא שוואנומה וסטיבולרית במטופלים שאיבדו את יכולת השמיעה. כאשר שימור עצב השמיעה הוא אחת המטרות אותן מציבים, המנתח עשוי לבצע את הניתוח בשיטה אחרת והמתאימה יותר ואשר במסגרתה מתבצע חתך בגולגולת מאחורי העצם הטמפורלית.
תאור ההליך הכירורגי
ניתוח טראנסלבירינטין מתבצע על ידי חתך שנעשה מאחורי האוזן. עצם הצדע ומבנים נוספים בתעלת האוזן הפנימית יוסרו כדי לחשוף את הגידול. גישה זו מסייעת להסרת הגידול במלואו. אחד היתרונות העיקריים והבולטים בגישה זו היא העדר סטייה של המוח , מה שמגדיל את החשיפה לגידול.
יתרון נוסף הוא איתור מוקדם וישיר של עצב הפנים המאפשר את ההפרדה של העצב מהגידול עצמו, ובכך למעשה המנתח מגדיל את הסיכוי כי העצב לא ייפגע. לאחר הסרת הגידול, תופר המנתח את אזור החתך ומצמיד שתל של רקמת שומן שנלקחה מאזור הבטן כדי לזרז את ההחלמה והריפוי.
ניתוח טראנסלבירינטין בדומה לכל ניתוח עשוי לפגוע באיברים סמוכים ובכך נפגע לעיתים מנגנון השמיעה ושיוווי המשקל באוזן הפנימית. פגיעה זו עשויה להוביל לחרשות. מאחר והוסר האזור האחראי על שיווי משקל באוזן הפגועה, מנגנון שיווי המשקל באוזן הנגדית נשמר ובכך שומר על יציבות במטופל. לעתים נדירות מטופלים חווים סחרחורת חולפת לאחר הניתוח. הסחרחורת בדרך כלל חולפת כחמישה ימים לאחר הניתוח. החולים לעתים נדירות בלבד חווים ורטיגו .
מעקב לאחר ניתוח טראנסלבירינטין
אם קיימות ראיות להידרוצפלוס (מיימת ראש) או כאשר מתעוררים מצבים אחרים המעוררים דאגה, יתבצע ניקור מותני אם כי זה מקרה נדיר. החולה מאושפז במחלקה נוירולוגית לאחר הניתוח. המטופל נותר במעקב אשר במהלכו נשללת האפשרות לדליפת נוזל חוט השדרה.
ברובם המכריע של המקרים, עם זאת, אין צורך בניקוז נוזל השדרה. החולה בסיום הניתוח שוהה במחלקה לטיפול הנמרץ וצפוי לעבור MRI ביום שלאחר ההליך הכירורגי. הצוות המטפל דואג לכך שהמנותח יקבל נוזלים כדי למנוע התייבשות ובוחן אפשרות של בצקות.
סיבוכים אפשריים לאחר ההליך
דליפה של נוזל חוט השדרה נצפתה בחולים שנותחו בשיטת הטראנסלבירינטין דרך האף או באזור החתך בו בוצע הניתוח. הטיפול במצב כזה נעשה באמצעות תחבושת לחץ ומנוחה, ניקוז מותני או ניתוח נוסף להפסקת הדליפה. סיבוך נוסף עשוי להיות דלקת קרום מוח חיידקית אשר מאובחנת באמצעות סדרת תסמינים קלאסיים כמו חום, צוואר נוקשה וכאבי ראש. דלקת קרום מוח מטופלת על ידי אנטיביוטיקה שניתנת דרך הוריד.
פגיעה בעצב הפנים גורמת לשיתוק הפנים בצד בו העצב נפגע וזו משום שעצב זה מעצבב את שרירי הפנים האחראיים בין היתר על הבעות הפנים. במחקרים שבוצעו נמצא כי גידול גדול יותר מגביר את הסיכון לפגיעה בעצב הפנים. סיבוכים נוספים כוללים דימומים לאחר ניתוח, שטפי דם וצלקות שנותרו באזור החתך.
בכל זאת, ולמרות הסיבוכים האפשריים ניתוח טראנסלבירינטין הוא שיטה בטוחה יותר בהשוואה לשיטות אחרות, יעילה ומשמשת להסרת גידולים כמו נוירומה אקוסטית.