דימום מהאף או בשמו הלועזי- אפיסטקסיס, הוא תופעה נפוצה המוכרת בייחוד להורים לילדים קטנים.
דימום מהאף עשוי לעורר דאגה אולם רק לעיתים רחוקות מהווה סכנת חיים. בדרך כלל מדובר בתופעה קצרה החולפת באופן עצמאי.
דימום מהאף מסווג בהתאם למקום התרחשותו בחלל האף- דימום קדמי או דימום בחלקו האחורי של חלל האף. דימום ממושך, חמור או כזה המתרחש לעיתים קרובות מצריך בירור רפואי ובהתאם לצורך אף טיפול רפואי.
רירית האף והשכבות התחתונות מכילות כלי דם זעירים רבים המעשירים את אספקת החמצן המקומית. הדימום מתרחש בדרך כלל כאשר רירית האף נפגעת וכלי הדם נותרים חשופים לסביבה החיצונית. פגיעה בכלי הדם יוצרת דימום. מעל ל-90 אחוזים מהמקרים מתרחשים באזור הקדמי של חלל האף באזור קיסלבך. דימום אחורי כרוך בסיכון בריאותי גבוה יותר ועשוי להשפיע על דרכי הנשימה.
גורמים לדימום מהאף
הגורמים לדימום מהאף מתחלקים לגורמים מקומיים (פציעה, גירוי הרירית, סטייה במחיצה, גידול) גורמים מערכתיים (טרשת עורקים, יתר לחץ דם, סינוסיטיס כרוני) או סיבות אידיופטיות. חבלה ופציעה בשל חדירה של גוף זר הן הסיבות הנפוצות ביותר לדימומים מהאף.
מטופלים שעברו ניתוח באף מתלוננים בדרך כלל על דימומים שטחיים ואף דימומים חמורים יותר. כמו כן, מזג אוויר יבש מגרה את הרירית ומוביל לדימום. לפיכך, דימומים מהאף שכיחים יותר באזורים בעלי אקלים יבש ובסביבה בה הלחות ירודה.
תרופות כגון אנטי-היסטמינים וסטרואידים עלולים לגרום לגירוי ברירית האף, בייחוד כאשר השימוש בהם מוחל ישירות במחיצת האף. סטיה אנטומית במחיצה משבשת את מעבר זרימת האוויר באף, מצב המוביל ליובש באף ודימום. דלקות וזיהומים חיידקיים או נגיפיים גורמים פעמים רבות לתגובה אלרגית בעור ובהמשך מובילים לדימום.
הקשר בין יתר לחץ דם ודימום מהאף אינו מובן בבירור אולם לפי ממצאי מחקרים בתחום יתר לחץ הדם ניתן לראות כי דימום מהאף הוא תופעה שכיחה בקרב אנשים המאובחנים עם יתר לחץ דם. ההסבר האפשרי לכך הוא דווקא בגלל השבריריות המוגברת של כלי הדם.
במקרים חמורים יותר דימום מהאף עשוי לרמז על מחלות גנטיות, בעיות בכבד, ליקוי במערכת קרישת הדם וגידולים שפירים או ממאירים המלווים בדימום. חולים אלה לעיתים מציגים חסימה אסימטרית באף.
מהם התסמינים?
דימום קדמי גלוי בכ -95% מהמקרים ומתרחש עקב סטייה של מחיצות האף כמו גם חדירה של גוף זר. דימום אחורי מקורו דווקא במוקדים עמוקים יותר של חלל האף ונפוץ יותר בקרב אנשים מבוגרים. דימום אחורי עשוי לסכן את חיי האדם מחשש לשאיפה וחסימה בדרכי הנשימה. דימום בלתי פוסק הנמשך מעל ל20 דקות מצריך בירור רפואי.
דרכי אבחון
ברוב המקרים האדם אינו נדרש לעבור בדיקה רפואית אולם במקרים חמורים יזדקק לייעוץ רפואי, בדיקות דם ובדיקות הבוחנות את קרישיות הדם. במקרה בו מתעורר חשד לגידולים, מנתח אף אוזן גרון עשוי להמליץ על סריקות CT ובדיקות הדמיה נוספות. לעיתים דימום מהאף מתלווה למחלות רקע.
כיצד מטפלים בדימום באף?
בדרך כלל ניתן להשתלט על הדימום מהאף באמצעות לחיצה או הצמדת גוש קרח לאזור הדימום. טיפול רפואי נדרש כאשר דימום מהאף מתרחש לעיתים תכופות או בהתאם לחומרת הדימום. אוקסימטזולין הינה תרופה המגרה את קולטני האלפא האדרינרגיים וגורמת לכיווץ כלי הדם לצורך הפסקת הדימום.
במקרים בהם הטיפול הראשוני אינו פותר את הבעיה, ידרש טיפול פולשני יותר ולעיתים אף כירורגי. טכניקות נוספות המשמשות להפסקת דימום כוללות כוויה כימית של כלי הדם. ניתוח במחיצת האף עשוי לטפל בבעיות הגורמות לדימום.
ראו גם:
ניתוח להסרת פוליפים באף