ניתוח להסרת קונכיות האף

קונכיות האף הן רקמות בשרניות המכילות כלי דם רבים, בלוטות לימפה ובלוטות המפרישות ריר.

האף מחולק לשני חלקים על ידי מחיצת האף ובכל צד ניתן למצוא שלוש קונכיות. התפקיד של הקונכיות הוא להגדיל את שטח הפנים של הרקמות הריריות באף על מנת לשפר את יעילות סינון האוויר ועל מנת לשפר את בקרת הטמפרטורה והלחות.

הקונכיות בנויות ממדפים גרמיים באורך של שישה עד עשרה סנטימטרים הבנויים כקונכיות מגולגלות כלפי פנים. הקונכיות מצופות בשכבה של תאים ריסניים בדומה לסינוסים ולשאר רקמת האף, שמבצעים את הסינון של החלקיקים מהאוויר ומנטרלים אותם באמצעות הריר המופרש מבלוטות ההפרשה שמכיל חומרים קוטלי חיידקים.

הרקמה המצפה את הקונכיות נעה בגלים קצובים מאות פעמים בשנייה ומניעה את החלקיקים לכיוון הלוע האפי, משם הם מחליקים במורד הגרון ונבלעים בקיבה. באופן תקין האדם הבריא בולע מבלי משים כחצי ליטר של ריר אפי מדי יום ביומו.

באילו מצבים יש לבצע את הניתוח?

ניתוח קונכיות הוא ניתוח שבו מסירים את הקונכייה התחתונה או את הקונכיה האמצעית והתחתונה בעקבות בעיות תפקוד שלרוב מתפתחות במהלך החיים. בעיות התפקוד באות לידי ביטוי בהתעבות של רקמת הרירית בקונכיות, הגורמת להפרעות בזרימת האוויר.

ההתעבות הלא טבעית של רקמת הרירית בקונכיות יכולה להתפתח על רקע של שימוש כרוני בטיפות אף, על רקע של דלקות אף כרוניות, על רקע של אלרגיה חמורה, שאיפה של אוויר מזוהם תקופה ממושכת ועוד.

יש לציין כי הניתוח מבוצע רק במקרים בהם נעשו ניסיונות לטפל בבעיה באופן שמרני ללא הצלחה. הטיפול השמרני כולל הפסקת השימוש בטיפות האף, שימוש בסטרואידים בכדורים או בתרסיס אפי ועוד. במקרים מסוימים הניתוח מבוצע במסגרת ניתוח פלסטי, שכן במהלך הניתוח הפלסטי מקטינים במקרים רבים את האף ולפיכך יש לדאוג גם למעבר התקין של האוויר באף המנותח.

כיצד מבוצע הניתוח?

על מנת להקטין את הקונכיות ניתן לנקוט במספר טכניקות כירורגיות. כך למשל ניתן לצרוב את הרירית באמצעות פולסים חשמליים או באמצעות גלי רדיו וכן בדרך כלל במהלך הניתוח שובר המנתח את עצם הקונכייה.

במקרים מסוימים ניתן להסתפק בכריתה של העצם בלבד או בכריתה חלקית של הרירית בלבד. המטרה של המנתח היא להקטין את הקונכייה במידת האפשר תוך ניסיון לשמר את הקונכייה ואת התפקוד שלה.

מאחר ובמקרים רבים לאחר הכריתה החלקית הקונכייה חוזרת לצמוח, הרי שלא אחת במהלך הניתוח מבוצעת כריתה מלאה הן של העצם והן של רקמת הרירית. במצבים האלו השיפור בזרימת האוויר בנחיריים גדול מאוד ומורגש באופן מידי, אך מאחר ומדובר על ניתוח נרחב יותר, הרי שהסיכון לסיבוכים עולה. במצבים בהם נוצר סינוס נוסף בקונכייה האמצעית, לרוב לא יהיה מנוס מכריתה של הקונכייה האמצעית בנוסף לקונכייה התחתונה.

במקרים מסוימים הניתוח יכלול הסרה של הקונכיות בלבד, אך במקרים אחרים הניתוח יכלול גם ניתוח של הסינוסים, ניתוח יישור המחיצה או תיקון אסתטי של האף.

סיבוכי הניתוח

הסיבוך המרכזי של ניתוח לכריתת קונכיות הוא דימום מסיבי שבמקרים מסוימים יחייב ביצוע של ניתוח נוסף. בנוסף לכך, במקרים מסוימים עלול להתרחש סיבוך ארוך טווח שיבוא לידי ביטוי בדלקת כרונית על רקע ההרחבה המוגזמת של נתיבי האוויר (השינוי בקוטר של נתיבי האוויר בנחיריים עלול להוביל להתייבשות כרונית של הרירית המובילה להתפתחות של דלקת).

בכל מקרה שבו מופיעים תסמינים חשודים כמו למשל כאבי ראש, בעיות נשימה או דימום, יש ליידע על כך את המנתח באופן מידי.

קראו על שבר באף וכיצד מטפלים בו